אמרו במסכת אבות פרק ב משנה ט:
אָמַר לָהֶם צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם... רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם, כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן.
דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם – היא אבי אבות הדרכים הרעות. לכן לא מדובר במשתמט לשעתו בלבד – שאפילו לשבועה שאינו נפסל, אלא במי שאינו משלם את הלואתו כלל.
ורבי שמעון בן נתנאל לשיטתו, שברישא שם אמר: אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם – הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וכך גם הדרך הרעה היא הרואה את הנולד לרוע – שמתכוין שלא לשלם גם בעתיד.
וכך נדרש במקרא שהביא: (תהילים לז, כא) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. לֹוֶה רָשָׁע פירושו שהוא לווה בהווה. אך בהמשך לא נאמר בלשון הווה: ''וְלֹא מְשַׁלֵּם'', כי אם רק עכשיו אינו משלם ורק אשתמוטי קא משתמיט, עדין אינו נקרא רשע. אמתי נקרא רָשָׁע להפסל לעדות ולשבועה? רק כאשר וְלֹא יְשַׁלֵּם – שאינו מתעתד לשלם גם בעתיד.