מחקר חדש שנערך בסקוטלנד, מצא כי ציפורים מסויימות, ביניהן אדום החזה, בוחרות לשיר בלילה במקום ביום. פעולה זו הופכת אותם לפגיעות במיוחד מאחר שבשעות היום אמורות ציפורים אלה להיות ערות כדי לחפש מזון. השירה בלילה וחיפוש המזון ביום מתיש את הציפורים והן חוות מצב של עקה (סטרס) שחושפת אותן למחלות או לטורפים.

"כשהן מנסות להתגבר על קולות העיר מפעילות הציפורים לחץ גדול יותר כדי לשיר בחוזקה... המאמץ הזה הזה מתיש את מיתרי הקול של הציפור, בדומה לאדם שמנסה לצעוק בפאב רועש", אמרה החוקרת, ד"ר סו-אן זולינגר, מאוניברסיטת סט. אנדרוס בסקוטלנד.
http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1536193/10_ga.jpg
דרור הבית (צילום: ישראל פיכמן )

המחקר מצא עוד כי השירה החזקה, או לחילופין השירה בתדירות גבוהה כדי להתגבר על הרעש העירוני, עלולה לגרום לפגיעה במיתרי הקול ובאיברי השמיעה של הציפורים. כתוצאה מכך הופכת שירת הציפורים לכאוטית יותר ומגוונת פחות. כשלציפורים יש פחות שליטה על הקולות שהן מפיקות, השירה שלהן עלולה לאבד את איכותה ולהפוך לגסה יותר. לדבר עשוי להיות השלכות משמעותיות בכל הנוגע לתהליך החיזור ומשיכת בנות הזוג: טקסי החיזור נפגעים, ההתרבות פוחתת ומאגר הגנים נחלש.

"ציפורים נעזרות בקולן כדי להזהיר מפני סכנה, למשוך זכרים ולסמן טריטוריה. ההבדלים שנוצרו בין ציפורים עירוניות לציפורים כפריות הופכים למשמעותיים ביותר, כך ששתי הקבוצות הללו לא יכולות לתקשר כעת, דבר שמוביל לזיווג בתוך המשפחה ולפגיעה במגוון הגנטי באותו מין", הסבירה ד"ר זולינגר. "לקבוצה החולקת מאגר גנטי קטן יש סיכויים נמוכים יותר להסתגל לשינויים, למחלות חדשות ולחצים סביבתיים, דבר המעמיד אותן בסיכון להיכחד".

מחקר נוסף שבדק את שירת השחר של ציפורי זמיר, מצא כי ציפורים בערי גרמניה שרו ב-14 דציבלים חזקים יותר מאשר עמיתיהם ביערות. קבוצה מחקר נוספת גילתה כי ירגזים החיים בערי אירופה שרים בתדר גבוה יותר מאשר ציפורים בכפר, במטרה להשמיע את קולם מבעד לשאון המכוניות, המשאיות ומפעלי התעשייה.

"אם זכר ירגזי או צופית המקנן בעיר צריך לשיר בטריטוריה שלו, הוא חייב להגביר את העוצמה, אחרת הוא לא יצליח להרשים את הנקבה וגם זכרים אחרים לא ישמעו אותו", מסביר ד"ר יוסי לשם, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון של אוניברסיטת ת"א והחברה להגנת הטבע. "לשירה יש חשיבות עצומה במערך הביולוגי של שימור טריטוריה ומשיכת נקבות וברגע שהציפור צריכה לשיר חזק יותר, היא תבזבז יותר אנרגיה".

לשם סבור כי דווקא בערים בהן קיימת תחרות על מזון זמין בכמויות גדולות ומקומות קינון זמינים, הציפורים נאלצות להתאים את עצמן למחייה בתנאים של סביבה רועשת. "בעלי חיים לומדים לאט לאט לשנות גם את שעות הפעילות שלהן בלית ברירה ולא מדובר בתהליך פשוט", הוא מסכם. "אם ירגזי לדוגמא שתופס חרקים בעזרת חוש הראייה החד שלו בשעות האור, ישקיע את כל כולו בשירה במשך שעות הלילה, צפויה לו תשישות למחרת בבוקר, דבר שישפיע על יכולתו לצוד, לחזר ולשמור על הטריטוריה שלו".