"לפני שבע שנים אשתי נפטרה ובמשך שישה חודשים, הבדידות בבית היתה גדולה והשקט מסביב רק הגביר את הגעגוע שלי אליה. שישה חודשים אחרי לכתה, החלטתי לנסות ולגדל כלב בפעם הראשונה בחיי", מספר יוסף, תושב ירושלים, בן 83, שמגדל בביתו בשש וחצי השנים האחרונות את ג'ימי, כלב מעורב וגדול.

"מאז שהוא נכנס לחיים שלי, הכל השתנה לטובה. יש בשביל מי לקום בבוקר, לטייל, לטפל. אני הולך איתו לבית כנסת והוא מחכה לי עד שאני מסיים להתפלל. הוא המלך בבית שלי ומקבל הרבה אהבה וליטופים".

אך למרות אהבתו הגדולה לג'ימי, יוסף מודה שהגיל עושה את שלו. "לפעמים קשה לי לטייל עם כלב גדול שמושך אותי בחוזקה. רק לפני שבוע וחצי נפלתי בזמן הטיול ופתחתי את הראש", הוא מספר.

אל הפרוייקט "חבר לעת זיקנה" מטעם אשל- ג'וינט, שנועד לחזק את הקשר בין קשישים, חיות מחמד והקהילה בעיר, התוודע יוסף בשנה האחרונה. "המתנדבים מגיעים אלי הביתה ועוזרים לי לטפל בג'ימי. עכשיו אני מתאושש מהפציעה והם מטיילים איתו. זו עזרה גדולה בשבילי".
http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1563059/9_g.jpg

"הכלב הופך את הקשיש לנגיש לחברה"
"חיות המחמד מעניקות תרומה פיזית וחברתית אדירה לאדם הקשיש. הוא מרגיש שיש לו סיבה לצאת החוצה, להיות פעיל, ושיש לו מישהו לטפל בו, במיוחד אם בן או בת הזוג הלכו לעולמם והוא נותר בודד במערכה", אומרת ליזה אמויאל, רכזת תוכניות חיות המחמד ב"חברים בעת זקנה" באשל-ג'וינט. בשנתיים האחרונות היא מפעילה מגוון תוכניות למען הקשיש, הודות לשיתוף פעולה בין עיריית ירושלים ואגודת צער בעלי חיים המקומית, ובעיקר בזכות גרעין מתנדבים נאמן ואיכפתי.

"יש קשישים שיצרו קשר עמוק ואוהב עם חיית המחמד שלהם, אך לעיתים, עם הידרדרות הבריאות הפיזית ומחסור באמצעים כלליים, הם מתקשים לטייל עם הכלב או לקחת אותו לוטרינר לטיפול רפואי, והדבר עלול לגרום להם לדיכאון. הדבר בולט במיוחד בקרב קשישים שמסרבים להתאשפז בבתי חולים או לעבור לבתי אבות, אם אין מישהו שיטפל להם בחיית המחמד".

באגודה הבחינו במצוקה הגוברת ומקיימים בשנתיים האחרונות תוכניות כדי לענות על הצורך של הקשישים לדאוג לחיות המחמד בבתים פרטיים, בתי אבות ובמרכזי יום. "ברגע שלקשיש יש חבר על ארבע שהוא צריך לטפל בו, הדבר גם מגדיל את הסיכוי שלו לפגוש אנשים חדשים, בטיול עם הכלב בחוץ למשל. הכלב הופך את הקשיש לנגיש יותר לחברה, מאשר אם היה יושב בגפו על ספסל בפארק. ילדים ואנשים ניגשים אליו ומשוחחים איתו, מלטפים את החיה... זה עולם ומלואו שנפתח עבור הקשיש המגדל חיית מחמד", מסבירה ליזה.

"המטרה שלנו היא לאפשר לזקנים ליהנות מחיית המחמד, לספק להם תמיכה באימוץ, בטיפול היומי עם הכלב, החתול או התוכי, וגם עזרה כלכלית במידת הצורך". אמויאל מציינת כי היא מעודדת קשישים רבים לאמץ חתול או זוג תוכים, מאחר שאינם מצריכים טיול יומי והקשיש יכול לטפל בהם בקלות בביתו. בכוונתה להרחיב את תוכנית הסיוע לזקן בקהילה עם חיות מחמד או לזקנים המעוניינים באימוץ חיית מחמד גם למקומות אחרים בארץ.

להמשך הכתבה+תמונות:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3572871,00.html