מחנה האימונים של שחר בשירותים היה להצלחה מסחררת. העכברים העידו כי שחר חתול פעלתן בעל חוש ריח ועמיד בפני פעולות הסחה. קערת האוכל העידה כי לגור הקטן תיאבון גדול, קיר הגירוד העיד כי ציפורניו חדות כתער. ומהדובר של ארגז הצרכים נמסר כי קשה לו לדבר עם מסכת אב"כ על פניו. לחתול יש חילוף חומרים משובח.http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/987/011.jpg
שחר החתול:פוזות למצלמה
כשהמאמן נכנס, קיבל אותו שחר בכמה שינויי כיוון ומהירות, כדי להוכיח כי לא לשווא הטרחה, וכי הגיע הזמן לצאת מחדר ההלבשה. דלת השירותים נפתחה ושחר יצא למסע ריחרוחים. מתקן הגירוד, השתייה והאוכל יצאו גם הם, כדי שיתרגל לחיי האצילות שאני מתכנן לו. ואציל, אם הוא באמת אציל, לא יאכל במקום שהוא משתין.
לאחר שש שעות של אימון ניתורים והכנה מנטלית, החלטנו שנינו כי שחר הוכיח את עצמו והוא מוכן לאירופה. כשהודעתי לו שאני משבץ אותו לידי על המיטה במשחק מול לוקסמבורג, הוא קפץ על החלון, (שכמובן היה סגור וחסך את הטרגדיה של השנה). המשחק החל, אני פיצחתי גרעינים ושחר אכל טונה.
http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/987/008.jpg
http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/987/012.jpg
שחר בודק את הנעליים של משה
ישראל ניצחה 3:1 במשחק לא מעניין במיוחד. המזל שלנו הוא, שהיה לנו אחד את השני כדי להפיג את השעמום. שחר שמח ששברתי איתו דיסטנס. זה אפילו עלה לו קצת לראש כשתפס לי את הכיור בבוקר שלמחרת, כשרציתי לצחצח שיניים. הורדתי אותו, אמרתי בקול של קצין "לא שחר" ואז ליטפתי.
שחר לא ויתר וקפץ על הכיור עוד שבע פעמים. גם אני לא
ויתרתי, הורדתי וליטפתי, ולבסוף שחר ויתר. אחרי שהגענו להבנות בסיסיות לגבי הכיור, החליט שחר לסדר לי את ארון הבגדים מחדש בכל פעם שפתחתי אותו. שוב הרמתי, שוב הייתי קצין ושוב ליטפתי. שחר הספיק לסדר עוד קצת בכל אחד מעשרת הפעמים שניסה, אבל בסוף נכנע. אותו דבר עם הרמקולים של מערכת הסטריאו. הוא כבר יודע מי הבוס כאן.
NRG