בנושא העצמות ישנן דעות לכאן ולכאן - אני מייצג את הגישה הטיבעית - כי הטבע הוא הכי חכם. בגלל שהכלבים חיו על כדור הארץ כמה מליוני שנים לפני המצאת האדם ולפני המצאת הוטרינר והם הסתדרו טוב מאד בעולם הקדום הזה תוך כדי כרסום מתמיד של עצמות - לכן מסקנתי היא שעצמות טובות לבריאות הכלב - גם כמקור למינרליים חיוניים וגם כעיסוק תרבותי. העצם הטבעית היא הטובה מכל אך גם תחליפים טבעיים ומיובשים ראויים.
אך בכל זאת יש שורה של מגבלות לנושא : עצמות חלולות של עוף יכולות להיות מסוכנות - במיוחד עם הם באות מהגריל או התנור והן יבשות ומתפצחות לכלי משחית חדים ומסוכנים- זה יכול לפצוע את מערכת העיכול של הכלב ( החתול הוא זהיר יותר והוא בדרך כלל לא יבלע בגרגרנות חתיכות גדולות אלא יכרסם את העצם במתינות בחלקים הרכים שלה). לכן לא כדאי לתת לכלב עצמות של רגל או כנף - לעומת זאת עצמות החזה אגן וצואר טובות יותר. עצמות של חיות גדולות מצוינות בקר כבש חזיר וקנגורו.
כדאי לבשל או לחמם במיקרו זה מעלה את עמידות העצם ומקטין סכנה של זהום.

ד"ר עופר שביט

עצמות שמחוררות את המעיים הן אירוע נדיר ביותר. שאינו סיבה בעיני לא לתת לכלב להתענג על עצמות.
אני יודע שיש רופאים רבים החולקים עלי הנקודה זאת.
המלצתי : למעט גורים (שאינם לועסים כלל כי אם שואבים ) אפשר לתת עצמות מבושלות או לא , במידה. החשש האמיתי הוא עצירות יום אחרי שבכלב אכל את המנגל של שבת.

הערה.

וטרינרים רבים מקבלים כסף על מנת לשווק מזון יבש, לכן הם ימליצו שלא לתת עצמות או שאריות. (ניגוד אינטרסים )

המלצה גורפת לכלל לציבור זה לא דבר אחראי...
לא כולם יבדילו בין לבין..
אפשר אם ברור לבעלים מה כן ומה לא, ולמה.

הכלבה שלי
נפגעה מעצם רגל עוף, כשהפכה את האשפה שלא הייתי בבית,
ואחרי זה עצמות כאלו שמתי בשקית נפרדת מחוץ להשיגה.

לכלבים קטנים הייתי אומר לא לתת, למעט רכות.

בתור וטרינר שנשאל שאלה רשמית עליו להציג את כל הסכנות שכרוכות בנושא, לכן הוא ציין את ההערה הזאת.