אני לא הייתי גלוי אתכם כל כך,
מדובר בחתול שהיה שלי לפני כ- שנתיים,
היו לי עשרות חתולים, לעולם לא היה לי חתול כזה טוב,
ואם מישהו זר היה בא, הוא ישר היה רץ אליו, מתפס עליו עד שהוא עומד לו על הראש.

וביום בהיר אחד, הוא נעלם.
באותה התקופה היה לנו בגינה חתול ממין זכר שרדף אחרי חתולים אחרים שהיו בגינה,
אבל לא האמנתי שהוא הבריח אותו, כי אבאדן שלנו היה עקשן,
נניח היינו יושבים בגינה, הוא היה מטפס אלינו, היינו מורידים אותו והוא היה קופץ שוב ושוב ושוב ושוב.
הוא לא פחד מאיש, נהנה וקיבל המון אוכל ואהבה בגינה,
לא האמנתי שביום בהיר אחד הוא יעלם, כי זה אפילו לא היה הדרגתי, פתאום לא ראינו אותו בכלל,
הייתי משוכנע שדרסו אותו או שמשפחה אחרת אימצה אותו.

השבוע עשינו על האש,
ופתאום אחרי כ-שנתיים שלא ראיתי אותו הריחות של הבשרים הובילו אותו לגינה שלנו,
ישר זיהיתי אותו לפי הזנב הבואשי שלו,
כל כך שמחתי לא האמנתי שאני רואה אותו, אבל יחד עם זאת היה לי עצוב, הוא לא זוכר אותי בכלל,
הוא גדל על הברכיים שלי ולא זוכר אותי בכלל, הוא היה נורא מבוהל, הצלחתי לגעת בו וללטף אותו,
אבל זה כבר לא אותו חתול.