יש לי כלב מעורב שהאמת שעד היום שום וטרינר לא אמר בוודאות מה סוגו אבל רובם אומרים שטרייר עם פודל.

הכלב אצלי מגיל חודש וכיום הוא בן 7.
אשתדל לציין את הדברים החשובים שאולי יוכלו להוביל לפתרון הבעיות.

הבעיה עם הכלב היא שהוא לא ידידותי כ"כ עם זרים, בין אם זה חברים שלנו שמגיעים הביתה ובין אם זה ברחוב עם אנשים ואני גם פוחד להפגיש אותו עם כלבים אחרים.

כשמגיעים אורחים הביתה (אפילו אורחים מוכרים) הוא פשוט תוקף להם את הרגליים (הנעליים).
ואם זה ברחוב אני לא נותן לאנשים להתקרב אליו כי רק אם הם יושיטו יד הוא מסוגל לנשוך אותם.
קרה לי כבר כמה מקרים לא נעימים שמישהי ליטפה אותו ברחוב והוא נשך אותה עד כדי שירד לה דם.
מקרה אחר שמישהו עבר ברחוב (ואני בדר"כ לוקח אותו ללא רצועה) והוא פשוט הלך ורץ אחריו בנביחות והאדם פשוט ברח, זה היה לא נעים בכלל.

ואם זה קשור - לעתים (זה קורה בתקופות) הוא פשוט מפוחד כשהוא שומע רעשים מוזרים כשאני מוציא אותו לטיול, אם זה אופנוע רעשני ולפעמים אפילו מכוניות, אם זה מישהו ששם שירים על ווליום גבוה או משהו שנופל, הוא פשוט מוריד את הזנב, ולא מוכן לטייל בחוץ אלא רץ לכיוון הבית ולא זז משם.
קרה פעם שהוא שמע רעש וברח לכיוון הבית ועבר את הכביש ובדיוק עברה מכונית, ומזל שהיא עצרה. אני כמעט התעלפתי במקום...

בבית הוא לא נושך ילדים בדר"כ, אני יודע שכלבים יודעים ומבדילים בין מבוגרים וילדים (נכון?) אבל גם את זה הוא מסוגל לעשות בסוף - אם מעצבנים אותו, קרה שבני דודים קטנים מגיעים לבית ומשגעים אותו ובסוף הוא נושך אותם.
עכשיו עם האחיין, שרק בן שנה, אני מפחד לקרב אותו אליו, אמנם הוא מסתובב בבית ביחד איתו ונוגע בו אבל אני מפחד שהוא יתקוף אותו לאחר זמן רב שהוא משחק איתו.

אורח החיים של הכלב פחות או יותר - הוא דיי מפונק, מקבל בדר"כ מה שהוא רוצה, לא נותן לגעת בעצם שלו (בדר"כ לי הוא לא עושה כלום אבל לשאר בני הבית הוא יכול להוריד אצבע), הוא לא אולף אבל הוא ממושמע מהחינוך שלנו דברים כמו שב, ארצה, יד, לא לגעת וכד'.
האוכל שלו תמיד זמין והוא ממש אבל ממש לא אוהב שמלטפים ונוגעים בו, אני לא ראיתי כלב שלא אוהב ליטופים ופינוקים.
לא תראה אותו יושב עליי או לידי או על אחד מבני הבית ונותן להם שילטפו אותו, אלא אם כן יש לנו איזה חטיף ביד אז הוא מתחנף, לוקח ובורח.

מה אפשר לעשות? אודה להתייחסות לגבי 2 השאלות, אחת לגבי התוקפנות והשנייה לגבי הפחד.
אני מקווה שעדיין אפשר לטפל בבעיות אפילו בגיל הזה.

תודה רבה!

אני לא בא ממקום שיפוטי אלא מבקש להבהיר לך את מרחב האחריות שלך ואת הסיכונים שאתה לוקח על עצמך. מעבר לכך, אם הכלב יגיע למצב שהוא ינשך אנשים שוב ושוב ויתחילו להגיע תלונות, הרי שלפי החוק כלב שנחשב לנשכן מועד משרד החקלאות רשאי לקבוע להרדים אותו.
אני מבין שאתה אוהב את כלבך ועליך לעשות כל שביכולתך כדי להמנע ממצבים שמסכנים עוברי אורח ומייצרים מצבים שהם לא סבירים.

ולעניין התנהגותו של הכלב: ייתכן ואני טועה כי אין לי פרטים, אני רק משער ואשמח אם תעדכן באם השערתי נכונה או לא. במידה ולא אשמח לפירוט.
א.
נראה לי שהכלב שלך בבסיס סובל מחוסר חשיפה וסוציאליזציה לבע"ח אחרים וגם לאנשים אחרים, סביר להניח שאותה הבעיה צצה גם מול ילדים.
חוסר חשיפה בגיל הגורות שהוא גיל קריטי להתפתחותו המנטאלית של הכלב, בין 8 ל-20 שבועות, הוא פקטור מספר 1 לכלבים שהם במהותם פחדנים וכתוצאה מכך גם תוקפנים.
ב.
חוסר החשיפה לרוב קורה בשל הוראות ווטרינרים שמייעצים ללקוחותיהם שלא להוציא את הגור מהבית עד סיום כל החיסונים. על פניו זה נראה כמו זהירות מתבקשת, אבל התוצאה היא שכאשר הגור מסיים את כל החיסונים שלו, לרוב הוא עובר את פרק הזמן הנדרש לחשיפה חברתית וסוציאליזציה והוא מפסיד את חלון ההזדמנויות שלו להתפתחות מנטאלית, רגשית והתנהגותית תקינים.
ג.
במשך השנים נראה לי כי יש מצב, כנראה, שבתגובות שלכם גם חיזקתם התנהגויות של תוקפנות שהלכה והתפתחה.