גוף העקרב מחולק לראש חזה, בטן קדמית רחבה ובטן אחורית צרה (זנב). הראש חזה מחובר לבטן ומכוסה בגב בשריון.
בראש נמצאות 3 - 5 עיניים, בכל צד ובמרכז זוג עיניים גדולות.
לעקרב 8 רגליים המסתיימות בזוג טפרים ו2 בלוטות גדולות בהן הוא יוצר את הארס.
באמצעות הארס ממית העקרב את טרפו ומתגונן מפני אויביו.

העקרבים פעילים בלילה, אך בחורף הם יוצאים החוצה ביום כשהטמפ' אינה נמוכה מ - 15 מעלות.
את טרפם (חרקים), מגלים העקרבים בעזרת שערות החישה הפזורות על אצבעותיהם.
הפה ובית הבליעה של העקרב צרים מאוד ואין הוא יכול לבלוע אלא נוזלים וחלקיקים קטנים.
העקרב מועך את טרפו, לועס אותו וסוחט ממנו את נוזל הגוף.
העקרב עשוי לזלול טרף הגדול כמעט כגודל גופו הוא ולאחר זאת מסוגל לצום שבועות אחדים ואף חודשים.
במדבריות החול מנצלים העקרבים את הטל כמקור למים.
בעתות צמא הם לועסים גם את החול הלח ומוצצים ממנו את המים.

העקרב הצהוב משמיע קולות לצורך הרתעה או ליצירת קשר בין הזכר לנקבה או לשמירה על תחום המחיה.
קולות אלה נובעים בעיקר משפשוף בתקרת שריון הגב במהירות גדולה או מהקשת הזנב על חוליות הבטן.

עונת הרבייה היא בסוף האביב ובקיץ.
לפני ההזדווגות מחזר הזכר אחר הנקבה.
בני הזוג מקיימים כעין "ריקוד כלולות" ובסופו מצמיד הזכר לתוך פתח המין של הנקבה תיק זרעים.
הוולדות, שמגיחים מפתח המין, נושרים בין רגלי האם המקופלות, עטופים בעטיפה עוברית שאותה הם משילים מיד, ומטפסים ועולים על גב האם ושוהים שם ימים אחדים.
העקרבים נוהגים לנקות את גופם בשיטה ובצורה המיוחדת להם בלבד ושונה במשפחות השונות.
הניקוי נעשה במריחת הגוף בנוזל שמנוני, שלאחר ייבושו נראה כעין ציפוי בלכה.

העקרב הצהוב הוא המסוכן בעקרבי ישראל. צבעו צהוב בהיר. כליצרותיו וצבתותיו דקים הם. הפרק האחרון של הזנב (למעשה בטן מוארכת), שלפני שלפוחית הארס, כהה מיתר פרקי הזנב. עוקצו המצוי בקצה זנבו הינו שחור.

אורך הגוף: 95 מ"מ
ולדות בהשרצה: 10-15
תוחלת חיים: עד 5 שנים
תפוצה: בעונה החמה, בכל הארץ למעט חוליות והר הכרמל.

תנועתו של העקרב הצהוב היא מהירה וכך גם עקיצתו, ולכן רצוי ללכוד אותו באמצעות מלקחיים בלבד. במידה שאדם נעקץ יש להבהילו בדחיפות לבית החולים על מנת לתת לו נסיוב כנגד הארס העשוי להציל את חייו, אחרת הוא עלול למות.
במשך היום העקרב הצהוב מתגורר במשכן קבוע מתחת לאבן, לרוב גומה קטנה או מנהרה אלכסונית שחפר, ובלילות הוא משוטט בתורו אחר טרף. הוא ניזון מפרוקי רגליים זעירים. לקראת הבוקר הוא שב למאורתו. הוא מיטיב טפס על גדרות אבן וקירות ומסוגל לחדור לבתים. ההשרצה מתבצעת בשלהי הקיץ. הצאצאים עולים מיד עם צאתם לעולם על גב אמם. כעבור שבועיים הם עומדים ברשות עצמם.

טורפים. ראייתם של העקרבים חלשה והם בקושי משתמשים בעיניהם כדי לגשש את דרכם, לעקרבים יש שערות חישה רגישות מאוד על גופם ובעיקר על גפיהם, על שערות החישה יש מערכות עצבים רגישות , ועל ידי מישוש האוויר העקרבים בעצם 'טועמים' את מה שקורה מסביבם, וכך הם מתמצאים בדרכם ותופסים את הטרף בדיוק מפתיע יחסית ליצור עם חוש ראיה חלש כל כך.
לעקרבים כידוע יש עוקץ בסוף בטנם האחורית . לקוץ העוקץ יש שימושים רבים:
הוא משמש לשיתוק והריגת הקורבן.
הוא משמש להתגוננות.
העקרב נעזר בו לחפירת מחילותיו בתור מסלק עפר.
ע'י העוקץ העקרב רוחץ את עצמו, בתחילה העקרב מפריש מפיו נוזל שקוף לאחר מכן הוא טובל את ידיו בפיו ולאחר מכן העקרב מעביר את ידיו על גופו ובצורה זו הוא רוחץ את עצמו, בד בבד הוא שולח את שלפוחית הארס וטובל בנוזל שנמצא על גבו ובעזרת השלפוחית והעוקץ הוא רוחץ כמעט את כל גופו.
השערה נוספת היא שהעקרב משתמש בקוץ העוקץ כחלק אינטגרלי להפריית הנקבה, הוא עוקץ את הנקבה עקיצות חיבה, כנראה כדי לגרותה.

הסיקור נלקח ממספר אתרים ונערך על ידי

תמונות
http://img159.imageshack.us/img159/761/45ij1.jpg

http://img20.imageshack.us/img20/6199/254animalsacrav11na.jpg

http://img159.imageshack.us/img159/6699/254animalsacrav26rr.jpg

http://img111.imageshack.us/img111/3443/254animalsacrav7ol.jpg

http://img159.imageshack.us/img159/5281/0000003557m1hk.jpg

http://img111.imageshack.us/img111/8149/androctonusamoreuxi9qm.jpg

http://img111.imageshack.us/img111/4088/fattail17hl.jpg

http://img111.imageshack.us/img111/4579/fattail27cn.jpg

http://img111.imageshack.us/img111/9458/yellowfattail720022lg2an.jpg

http://img109.imageshack.us/img109/6509/193ind6ya.jpg

ולא הייתי רוצה להיתקל בעקרב הזה

תודה על הסיקור !!!!