מקור האיגואנה הירוקה באזורים הטרופיים וסוב-טרופיים של מרכז ודרום אמריקה. איגואנות מבלות את מרבית זמנן על עצים, עליהם הן מטפסות בזריזות רבה בעזרת ציפורניהן החדות. בטבע הן מעדיפות במיוחד לחיות בשולי יער לצד נחלים ונהרות.

אף שאיגואנות יכולות להתרגל לחיים במחיצת האדם, ורבים טוענים כי הן בעלות אינטיליגנציה מפתיעה, הן אינן ניתנות לביות מלא ומעדיפות בד"כ להימנע ממגע אדם. בפרט הן אינן אוהבות להיות מוחזקות ביד, ועלולות לנסות לטפס על המחזיק בהן תוך שציפורניהן מותירות שריטות עמוקות. איגואנות הן יצורים טריטוריאליים והזכרים בפרט עלולים להיות אגרסיביים כלפי זכרים אחרים ואף כלפי בעליהם. אורך זכרים בוגרים מגיע ל 1.5מ' ויותר (!) והם חזקים מאוד. איגואנות מסוגלות להצליף בזנב במהירות ובכוח כאמצעי הגנה.

רובן המכריע של הבעיות הרפואיות האופייניות לאיגואנות נובע מאחזקה בתנאים בלתי מתאימים, ויכול לכן להימנע מבעוד מועד. איגואנות יכולות להאריך חיים (כ- 12-15 שנה) אם הן מטופלות היטב. להלן מספר כללים

מקום מחייה

איגואנות צריכות מקום מחיה גדול הכולל ענפים גדולים המאפשרים טיפוס לגובה. גודל אזור המחיה תלוי בגודל האיגואנה. מומלץ לבנות כלוב\טרריום מעץ בשילוב עם חלון זכוכית וחלונות רשת לאוורור. בתחתית הכלוב מומלץ לשים מצע קל לניקוי\החלפה כגון דשא סינטטי או עיתונים. שמירה על נקיון הכלוב חשובה במיוחד. כחיות טרופיות, איגואנות דורשות טמפרטורה ולחות סביבתית גבוהות. בתוך הטרריום צריך להיות משרע טמפ' בין 32 מעלות (על הענף הסמוך למנורת החימום) ו- 26 מעלות (באזור מרוחק ממנורת החימום). בשעות הלילה הטמפ' בכלוב צריכה יכולה להיות מעט נמוכה יותר. לא מומלץ לתת לאיגואנה להסתובב חפשי בבית לפרקי זמן ארוכים, שכן הטמפ', התאורה והלחות אינם מתאימים (בד"כ הלחות נמוכה מדי ובחורף קר מדי).

מקורות חימום

ניתן להשתמש בפד חימום מתחת לרצפת הכלוב ובמנורות חימום (מנורות ספוט, מנורות קרמיות) מעל אזורי הרביצה המועדפים על האיגואנה. אין להשתמש ב"אבנים חמות" או כל מקור חום אחר בתוך הכלוב. על מנת למנוע כוויות יש לבדוק היטב שלאיגואנה אין גישה ישירה או אפשרות מלהתקרב יותר מדי למנורות החימום

לחות

איגואנות זקוקות לסביבה עם לחות גבוהה (רצוי מעל 60%). ניתן להעלות את הלחות בטרריום ע"י הכנסת כלי מים או אפילו בריכה, ע"י ריסוס, או ע"י מערכות בפולטות אדים. איגואנות אוהבות לשחות ומומלץ לאפשר להן כחצי שעה עד שעה שחיה פעמיים בשבוע. ניתן להשתמש באמבט פלסטיק או בריכה קטנה, אולם אין למלא בהם מים עמוקים מדי (האיגואנה צריכה להיות מסוגלת לעמוד עם הראש מחוץ למים). מטעמי הגיינה לא מומלץ להשתמש באמבט הביתי, ובכל מקרה יש לחטא את האמבט היטב לאחר השימוש

תאורה

בנוסף למנורות החימום יש להתקין תאורה פלוריסנטית מיוחדת לזוחלים עם 5-7% UVB(ניתן לרכוש בחנויות בע"ח). מיקום התאורה(ות) צריך להיות כ- 60 ס"מ ממקום המרבץ האהוב על האיגואנה. תאורה זו חשובה במיוחד למשק הסידן\ויטמין D של האיגואנה, ובלעדיו היא עלולה לסבול מחוסר סידן חמור. יש לספק לאיגואנה 11-13 שעות תאורה ביום. בנוסף, יש להוציא את האיגואנה לאור השמש פעמיים בשבוע לפחות, למשך כחצי שעה, אך יש להימנע מלשים אותה בשמש ישירה, ולתת לה אפשרות להיות בצל. אין להשאיר איגואנה בחוץ בשעות החום במיכל סגור.

תזונה

איגואנות הנן צמחוניות לחלוטין! אין להציע להן בשר, מזון כלבים\חתולים, או כל מזון דומה (בשום גיל). התזונה המומלצת כוללת "סלט מעורב" של ירקות עלים בצבע ירוק כהה. ספציפית, ניתן להציע: ברוקולי ועליו, עלי סלק, תרד, כרוב, נבטי ועלי אספסת, עלי חרדל, עלי לפת, עלי גזר, שן הארי, עלי כותרת של ורד, עלים ופרחים של היביסקוס, דלעת, קישוא, גזר, בטטה, אפונה עם\בלי תרמילים. נוסף לכך אפשר להציע כמות קטנה של פירות. כלי מים צריך להיות זמין לשתיה. חשוב לגוון את התזונה ולא להסתפק בהצעת חסה (שלה ערך תזונתי נמוך). איגואנה שמקבלת מזון לא מתאים או שאינה נחשפת לתאורה מתאימה צפויה לסבול מחסר סידן הגורם לבעיות בריאות חמורות! הוספת סידן (רבע כדור של 500מ"ג מפורר על פני המזון 3 פעמים בשבוע) למזון אפשרית אך איננה הכרחית באיגואנה בריאה שמקבלת מזון מתאים.

.

רביה

נקבות איגואנה בוגרות מטילות ביצים כל שנה, בין שיש עמן זכר ובין שלאו.

ברב המקרים, כאשר מספקים לנקבת האיגואנה תנאים מתאימים, היא מסוגלת להטיל את הביצים ללא כל בעיה. במקרים נדירים מתעוררות בעיות ואז יש לפנות לקבלת טיפול וטרינרי. איגואנות בהן היו בעבר אירועים של בעיות בהטלה ניתן לעקר. בתקופה המתאימה יש לספק לנקבת האיגואנה מצע בו ניתן לחפור ולהניח לה לנפשה עד שתסיים להטיל את הביצים

קצת תמונות:

זהו להפעם...