http://news.msn.co.il/NR/rdonlyres/7ABA77B1-159E-4C7C-9C80-710912C9A9AB/104466/ParisHiltondogItem.jpg



מקורו של הצ'יוואווה בחבל ארץ צ'יוואווה שבצפון מקסיקו. אמנם ישנם חוקרים הסבורים שמקורו בסין דווקא, והסינים הראשונים שהגיעו למקסיקו הביאו אותו עמם, אך לסברה זו אין הוכחות בשטח.

בשנת 2000 לפני הספירה חיו אבות אבותיו של הצ'יוואווה עם בני שבט המאיה שבמקסיקו, ומאוחר יותר עם בני שבט הטולטק. לא ברור מה היה שימושם של כלבים אלה בתקופה זו; ככל הנראה השתמשו בהם בטקסי דת שונים כמו שעשו האצטקים, הנחשבים למגדלים הראשונים ולמשבחי כלב הצ'יוואווה.

האצטקים, ששלטו בעמק מקסיקו במאה ה- 15, האמינו בכמה אלים, והשתמשו בצ'יוואווה בטקסים מגוונים - היו שאכלו אותם... והתברכו בהשגחה עליונה של אחד האלים, והיו שהעלו אותם קרבן לאל אחר. אמונה נוספת הייתה שכל מי שגידל צ'יוואווה התברך במזל טוב.

עם כיבושם של הספרדים את מקסיקו נעלמו השבטים ומספר כלבי הצ'יוואווה הלך ופחת.
בסוף המאה ה-19 חזרו הכובשים הספרדים ממקסיקו לממלכתם ולקחו עמם כלבים מגזע זה; זו הייתה הפעם הראשונה שיצאו כלבי צ'יוואווה ממקסיקו.

ב-1895 גילו במקסיקו את הגזע מחדש - אז גילו את יתרונות הגידול של הצ'יוואווה - כלב קטן, נוח וביתי שאינו אוכל הרבה... והוא החל להתפשט ברחבי מקסיקו, ונהיה מבוקש ביותר.

50 כלבי צ'יוואווה הגיעו לארה"ב, והיו הבסיס ליצירת הגזע המחודש. הצ'יוואווה הוכר שם רשמית ב-1904, ונעשה סמל סטטוס חברתי בקרב העירוניים, בני המעמד הגבוהה, שרובם עסקו במערכת הבנק והיו נישאים אתו לכל מקום שהיו הולכים אליו.

הצ'יוואווה פופולרי כיום בכל העולם. ביפן ישנה עלייה עצומה של מגדלי כלבי צ'יוואווה וגם של כלבים זעירים אחרים - רבים מהיפנים חיים בבתים קטנים, ובשל הירידה בקצב הילודה יפנים רבים עוברים לגידול כלבים, עם עדיפות לאלה הקטנים והנוחים.

http://www.nrg.co.il/images/archive/408x322/763/877.jpg

http://www.nrg.co.il/images/archive/408x322/763/882.jpg

את הצ'יוואוות הראשונים הביאה מאנגליה לארץ בתחילת שנות השבעים רינה מנשה – שעסקה אז בגידול ובשיפוט כלבים. בעשור שלאחר מכן יובאו כלבים נוספים לישראל, אך הרמה שלהם לא הייתה גבוהה. בסוף שנות השמונים יובאו כלבים מבלגיה ומאנגליה, ובשנים האחרונות כלבים ברמה גבוהה יובאו ממזרח אירופה ומרוסיה והעשירו את קווי הדם בארץ.

בשנתיים האחרונות יובאו גם כמה כלבים איכותיים, מבתי גידול מובילים באירופה, וכיום רמת הכלבים בארץ אינה מביישת אותנו בעולם. כיום רשומים ב"התאחדות הישראלית לכלבנות" קרוב ל-70 כלבים, וישנה הקפדה יתרה על גידול כלבים בריאים.

הפופולריות של הצ'יוואווה עולה בהתמדה מכיוון שהוא נוח מאוד לגידול בבית, בעיקר בזכות גודלו הקטן ואופיו הנוח. הוא אינו מרבה לנבוח, הוא נקי מאוד ומעדיף לחיות בסביבה נקייה. אופיו הוא כאופיו של כלב גדול, ואפשר להגיד שהוא לא הפנים את גודלו הזעיר. בזכות הביטחון העצמי הגבוה שלו הוא בעל נוכחות חזקה, ולבטח אינו פחדן. במפגש עם כלבים אחרים הגדולים ממנו צריך להיות ערניים כדי שלא ייווצר ריב בין הכלבים.

בגלל ביטחונו העצמי המופרז של הצ'יוואווה הוא עלול להיכנס לריב כמו כלב גדול ולהתעלם לחלוטין מגודלו. עם זאת, הצ'יוואווה אינו אגרסיבי כלפי הסביבה, הוא מעדיף להישאר בטריטוריה הביתית שלו, ואינו חובב פעילות מחוץ לבית. הוא מסתייג מאנשים זרים, ולכן יש להתנהג אליו בכבוד ולגשת אליו בעדינות - אך גם אם הוא נושך זה לא נורא... הצ'יוואווה אינו סבלן במיוחד עם ילדים, אך עם חינוך נכון מגיל צעיר לא צפויה להתעורר בעיה.

הצ'יוואווה הוא כלב קומפקטי אך מסיבי, עם נשיאת ראש וזנב גבוהים ותנועה אצילית. מבנה ראשו מעוגל, אוזניו גדולות יחסית וממוקמות נמוך, ועיניו גדולות ועגולות. משקלו בין קילו לשלושה, וגובהו המרבי 20 ס"מ.

ישנם שני סוגים של כלבי צ'יוואווה - קצר פרווה וארוך פרווה. הסברה היא כי הצ'יוואווה ארוך הפרווה נוצר מהכלאה בין יורקשיר טרייר ובין פפילון בארה"ב בראשית התהוות הגזע שם. על כל פנים, פרוותו של הצ'יוואווה נעימה למגע, וניתן לראותה בשלל צבעים ושילובי דוגמאות - שחור חלק, לבן חלק, חום חלק וכל השילובים שביניהם. בארה"ב יש אף צבע נדיר - מעין אפור כחול, אשר מבוקש בעולם כולו.