עבר עריכה לאחרונה בתאריך 28.08.07 בשעה 17:31 על-ידי bigtaz (מנהל הפורום)
הלייגר, הנו בן הכלאים ה-"מלאכותי" של טיגריסית ואריה. בניגוד לטייגון, בן הכלאים הנגדי שלו (לביאה וטיגריס), שנולד קטן יותר מאביו ומאמו, בלייגר פועל הורמון גדילה, שלא מפסיק לתפקד גם לאחר התבגרותו של הלייגר, והוא ממשיך לגדול כל חייו. הלייגר הינו החתול הגדול בעולם (הטיגריס הסיבירי הינו הגדול מבין תת-המינים הטהורים). באין מפריע לגדילתו, כשהוא מתבגר הוא נעשה גדול יותר אפילו מאמו (טיגריסית גדולה יותר מאריה ומטיגריס).
הלייגר הזכר הינו עקר, אך למרות זאת מתבגר מבחינה מינית ומזדווג עם נקבות. לייגר נקבה, לעומת זאת, לרוב פוריה, ומסוגלת להעמיד צאצאים.
הלייגר מתאפיין בפסים הדומים לפספוס הטיגריס, ובצבע חום-צהבהב הדומה לאריה. הגורים נושאים את רעמת האריה, שנעלמת אט אט עם הגיל, בחלק מהמקרים נשאר רק סימן לכך שהיתה רעמה ובחלק נשארת רעמה קטנה.
ישנן עדויות שונות לאורך ההיסטוריה על קיומם של לייגרים, כגון גילוף של גורי הלייגר שנעשה ע"י G.B. Whittaker בשנת 1825 , ציורים, גורים שהוצגו לויקטוריה ע"י ויליאם הרביעי בשנת 1837, ועדויות שונות משנת 1900 ואילך.מרוב משקלו וגודלו של הלייגר, הוא אינו יכול לצוד מפני חוסר היכולת שלו לרדוף אחרי טרף נמלט, וכך, גם אם ירגילו לייגרים לטבע (אם יצליחו אי-פעם), הוא ימות ברעב. הלייגרים יכולים אפוא לחיות רק בגני-חיות.
הערה: מצב השימור של הלייגר הוא "נכחד בטבע" (EW) מפני שהוא מעולם לא היה קיים בטבע, ומפני מה שהוזכר לעיל (על חוסר היכולת של קיום לייגרים בטבע), הוא לא יהיה קיים ולא יתקיים במצב טוב יותר מזה (יתכן שאוכלוסיית הלייגרים תגדל בשבי).
סרטון: