כלבים וחתולים רבים נפגעים מדי שנה מרעל עכברים שפוזר בסביבתם ביתם. רעל עכברים הוא מהרעלים הנפוצים המפוזרים בגינות. על מנת להבין כיצד רעלנים אלו פועלים על בעלי החיים, יש להבין תחילה כיצד עובדת מערכת קרישת הדם.

הדם בגוף זורם בתוך כלי דם בגדלים שונים. דופן כלי הדם בנוי מתאים הנקראים תאי אנדותל. כאשר מתרחשת פגיעה במבנה או בשלמות כלי הדם, מתחילה שרשרת אירועים המובילה בסופו של דבר ליצירת קריש דם הסוגר את האזור הפגוע.

בשלב הראשון יש כיווץ של כלי הדם על מנת למנוע מהדם לצאת מכלי הדם. בהמשך מגיעים לאזור טסיות אשר יוצרות פקק ראשוני באזור. הטסיות יוצרות את הפקק הראשוני לכמה דקות עד אשר מגיעים לאזור פקטורי הקרישה.

פקטורי הקרישה הינם חלבונים המצויים בדם אשר נכנסים לפעולה על ידי שרשרת תהליכים, שיוצרת בסופו של דבר חלבון הנקרא פיברין. הפיברין הנוצר, נקשר לטסיות ועוזר ליצור סגירה של האזור הפגוע.

ישנם 12 פקטורי קרישה היוצרים תגובות זה עם זה עד ליצירתו של הקריש. חלק מפקטורי הקרישה תלויים בויטמין K על מנת להיות פעילים. פקטורים אלו מיוצרים בכבד בצורה בלתי פעילה והופכים להיות פעילים בתהליך הדורש נוכחות של ויטמין .K ללא נוכחותו של ויטמין K תהליך הקרישה לא יכול להתקיים מה שיוביל בסופו של דבר לדימומים.

קיימים מספר דורות של רעל עכברים – הדורות המתקדמים יותר, לעיתים גורמים להרעלה ארוכת טווח של מספר שבועות.

שאלה:

כיצד פועל "רעל העכברים"?

תשובה:

רעל העכברים מושם בדרך כלל בתוך שיבולת שועל צבועה בכחול או אדום ובשקית ניילון שקופה, ומפוזר במקומות שונים בגינה, ומפוזר במקומות שונים המיועדים להדברת עכברים, חולדות ונברנים אחרים.

כלבים וחתולים עלולים לאכול ישירות את שיבולת השועל, או עכבר שמת מאכילתה.
רעל עכברים מורכב מחומר אשר מעכב אנזימים האחראים למחזור של ויטמין K בגוף. כלומר, ברגע שמאגרי ויטמין ה- K בגוף מתרוקנים, לא תתקיים קרישה של דם.

סימני ההרעלה יופיע רק מספר ימים לאחר אכילת הרעל, רק לאחר שמאגרי ויטמין K יתרוקנו. בשלב זה גם הפגיעה הכי קטנה עלולה להוביל לדימום משמעותי.

שאלה:

אילו סימנים נראה כאשר חיית המחמד שלנו נחשפה ל"רעל עכברים"?
תשובה:

בדרך כלל לא יראו סימנים חיצוניים של דימום, אלא אם בעל החיים נפצע.
(למרות זאת, לעיתים נראים דימומים מן האף או פתחים אחרים בגוף, ללא שבעל החיים קיבל מכה או נפצע). בשלב הראשון בעל החיים ייראה חלש, יתכנו סימנים של חוסר תאבון וקשיי נשימה.

בהסתכלות על החניכיים ניתן יהיה לראות כי הן חיוורות. לעיתים, נראה שתן, צואה דמית או הקאות מלוות בדם.

שאלה:

איך בודקים?

תשובה:

על מנת לבדוק האם מדובר בנזק כתוצאה מ"רעל עכברים" יש לקחת בדיקות דם. בדיקות אלו בודקות את זמני הקרישה בגוף. במידה וקיימת הרעלה של "רעל עכברים" נצפה לראות שזמני הקרישה יתארכו.

לעיתים צילום רנטגן עם ממצאים של שאריות שלד עכבר בקיבה או במעי מחשידים להרעלה ברעל עכברים.

שאלה:

האם ניתן לטפל?

תשובה:

במידה וראיתם את הכלב או החתול אוכל את הרעל יש להביא אותו למרפאה בהקדם. אם טרם עבר זמן רב מרגע בליעת הרעל הוטרינר יוכל לגרום לו להקאה. חשוב לדעת כי אם עבר זמן רב מרגע בליעת הרעל ועד הגעת בעל החיים לוטרינר, לא ניתן יהיה לגרום להקאה.

בשני המקרים, סביר כי הוטרינר ייתן חומרים אשר יספחו את הרעל שעוד נשאר במערכת העיכול כדוגמת פחם פעיל, זאת על מנת למנוע ספיגה למערכות נוספות בגוף.

בנוסף, יש להתחיל טיפול עם ויטמין K. לרוב, הטיפול הראשוני יעשה בזריקה ובהמשך, כאשר מצבו של בעל החיים מתייצב, ייתן הוטרינר כדורים של ויטמין K. במקרים בהם יש כבר אובדן גדול של דם יש אף צורך בעירוי דם.

הטיפול בויטמין K ניתן למספר שבועות אשר בסופם יש לחזור על בדיקות הדם על מנת לוודא שזמני הקרישה חזרו לנורמל.

לכן, חשוב לזכור כי בכל מקרה של חשד לאכילה של "רעל עכברים" יש ליצור קשר עם מרפאה וטרינרית. טיפול מוקדם יותר קל, יותר זול ואף בעל סיכוי הצלחה טובים יותר.

הכותבת הינה ווטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן.