קח בחשבון שתוכים דורשים המון תשומת לב והם מרעישים המון. בעיקר סוגי התוכי שאתה מתעניין בהם.תוכי הנזיר (קוואקר)
Monk Parakeet
Myiopsitta m. Monachus
הופעה חיצונית:
קוויקר (תוכי הנזיר): הצבע הכללי ירוק. המצח כחול-אפור. הלחיים והגרון לבנים-אפורים. החזה חום-אפור, כאשר לכל נוצה קצה אפור בהיר. הבטן העליונה בצבע זית-צהוב. הבטן התחתונה, הישבן, הירכיים וכיסוי הזנב העליון צהובים-ירוקים. הקרום החיצוני של נוצות התעופה כחול. חלקו התחתון של הזנב ירוק עם צבע כחול מתחת, חלק התחתון של הזנב ירוק בהיר עם בסיס אפור-כחול. מסביב לעין טבעת כחולה, המקור חום-קרן, העיניים חומות כהות והרגליים אפורות. אין הבדל חיצוני בין זכר לנקבה. אצל הצעירים המצח ירוק. מוטת הכנפיים: 145-160 מ"מ. קוואקר מנדוזה (אפור-חזה מנדוזה): הצבע הכללי ירוק. המצח כחול-אפור. הלחיים והגרון לבנים-אפורים. החזה חום-אפור, כאשר לכל נוצה קצה אפור בהיר. הבטן העליונה בצבע זית-צהוב. הבטן התחתונה, הישבן, הירכיים וכיסוי הזנב העליון צהובים-ירוקים. הקרום החיצוני של נוצות התעופה כחול. חלקו התחתון של הזנב ירוק עם צבע כחול מתחת לאמצע. החלק התחתון של הזנב ירוק בהיר עם בסיס אפור-כחול. מסביב לעין טבעת כחולה, המקור חום-קרן, העיניים חומות כהות והרגליים אפורות. אין הבדל חיצוני בין זכר לנקבה. אצל הצעירים המצח ירוק. קוואקר פורוגוואי (אפור-חזה פורוגוואי): דומה מאוד ל- monachus, אבל עם צבע ירוק בהיר יותר, באיזור הראש והעורף. הפס על החזה אפור. קטן יותר. אורך: 27 ס"מ. אורך כנפיים: 145-130 מ"מ. קוואקר בוליביאני (אפור-חזה בוליביאני): דומה מאוד ל- monachus, אבל המצח והכתר אפורים-לבנים. הגרון והחזה אפורים בהירים ללא שינוי צבע בקצוות. הפס על הבטן צהוב.
אורך:
30 ס"מ
מצב בטבע:
נפוץ
נישה אקולוגית:
אמריקה הדרומית – דרום מזרח ברזיל, אורוגוואי, צפון מזרח ארגנטינה, סנטה פה, קורדובה ובואנוס איירס. נפוץ ברוב איזורי התפוצה. באיזורים מסויימים נרדף, ולכן הפך שם לנדיר – ככל הנראה אוכלוסיית הקוואקרים הבוליביים הצטמצמה לאיזורים מוגבלים בקוצ'במבה. .
תזונה בשבי:
– תערובת של זרעי חריע, חיטה, שבולת שועל, זרעי כנריות, אורז מפורר, כוסמת, קנביס, חמניה ומגוון סוגי דוחן. מגוון פירות וירקות, בעיקר תפוחים, תירס חצי בשל. ורד הבר, מזונות ירוקים למיניהם. יש לדאוג לתוספת מינרלים קבועה. יש להוסיף מזון ביצים וחסילונים מיובשים לצעירים, שכן טובים לגדילה. מומלץ גם לפזר זרעים קטנים על רצפת הכלוב שהקוואקר יוכל לחפש.
תזונה בטבע:
– פירות, זרעים, גרגרים (פירות יער), שבולת שועל, פרחים, חרקים וזחליהם. כככמו כן ניזונים במטעי פירות, תירס וחיטה באיזורים מיושבים.
אילוף:
ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:
גדול (80X80X180)
דיבור:
טובה מאוד
החתמה:
ניתן להחתמה בקלות
רעש:
רועש
רבייה:
קיימת חד-צורתיות מינית. בטבע – עונת הרבייה היא בין נובמבר למרץ. מקננים במושבות. יוצרים קנים משותפים של עד 12 זוגות בכל קן, לפעמים מספר קנים כאלה בעץ אחד. הכניסה לקן ממוקמת בחלקו התחתון עם "מרפסת" כדי להרתיע טורפים כגון אופוסומים. הקן מורכב מ"חדר כניסה" ו"חדר דגירה". 6-8 ביצים להטלה, גודל ביצה: 28.1X21.5 מ"מ. בשבי – מושגת בקביעות ואינה קשה. מומלץ להרבות להקה שלמה, שכן הזוגות מעודדים אחד את השני להתרבות, וזוג אחד יכול לסחוף אחריו את כל הלהקה. דרושה כמות גדולה של ענפים לצורך בניית הקן. אם הכמות אינה מספיקה, הזוגות יפרקו את הקן ויבנו אותו מחדש כל הזמן, או יקחו ענפים מקנים של זוגות אחרים ובכך יפרקו את קניהם. לרוב הרבייה מתחילה באפריל אך יכולה להתרחש כל השנה. יש לתת זמן לבניית הקן ולא להאיץ בהם. לאחר שהביצים הוטלו יש לספק מעט מאוד ענפים (רק כמה בודדים) שכן הביצים או הגוזלים עלולים להיקבר מתחת לענפים ע"י הוריהם. 4-8 ביצים תטולה, זמן הדגירה 22-24 יום. ניצוי הגוזלים אורך 42-45 יום. אפשריים מספר מחזורי דגירה בשנה. אינם רגישים לבדיקות של הקן. אפשרית רבייה בתאי הטלה רגילים, אך היא אינה מומלצת.
תנאי גידול:
כלוב תעופה 4X2X2.5 מטר עם מחסה סמוך המספיק ל-3 זוגות. יתרון למבנה מתכת. יש לוודא לפני הקמת הקן שיהיה מוכן לפני תחילת החורף – יש למקם רשת בגודל 1 מ"ר במקום מוגן והרבה ענפים טריים שמהם הוא יבנה את הקן.
מידע נוסף:
בטבע – חיים בלהקות גדולות מאוד. ערניים וחסרי מנוחה, אך אינם פעילים במיוחד. גר בקנים משותפים כל השנה. תרים אחר מזון בשדות מזרע בלהקות של 20 ויותר פריטים, ובכך גורמים נזק ניכר לתבואה – לכן פעמים רבות בעלי השדות מציתים את קיניהם. חוץ מכך, הקוואקרים ניזונים מהקרקע. תעופתם מהירה ועם מטות כנפיים מהירות, המלווה בצרחות קבועות. צעקתם מזכירה צווחה חדה או תקתוק ממושך. בשבי – מידת הרעש – בינונית. ניתן להגדיר את הקוואקר כדי רועש, ועם קול חריקה לא נעים. יצירתי ושובב. חברותי ולכן ניתן להחזיקו בלהקה. לעסן כבד ביותר – דורש אספקה קבועה של עץ שיוכל ללעוס (עץ הערבה מצויין לצורך העניין). עומד בזקיפות על הענפים, בעל אופי חזק, אינו ביישן ואוהב להתקלח. מסתדר עם סוגי תוכים אחרים מחוץ לעונת הרבייה, אך לא תמיד, שכן הוא מאוד טריטוריאלי. ניתן להחזיקו חופשי אם יש עצים גדולים בסביבה. מוטציות קיימות – כחול, קינמון, לוטינו, מנוקד. בעל יכולת דיבור מעולה, ובין התוכים היחידים שבונים את קיניהם בעצמם. טוב בהאכלת יד. קיימים קוואקרים נוספים, תכונותיהם דומות (ראה לעיל).
לתמונות:
http://tukipedia.com/parrot/51
