הסיפור שלי היה פחות או יותר כמו שלך...אני הגעתי לבקום ,ראיתי קצין מיון,הציע לי מ.צ,אמרתי כמובן לא.
כמו שאמרתי לא,כמובן שיום למחרת אמרו לי לעלות לאוטובוס לבה"ד 13.
לא התפניתי,נשלחתי למעצר...
במעצר אני לא מציע לך לעשות פוזות,תעשה מה שאומרים לך..הכל שם משחק,יצעקו עליך,יריצו אותך,כל הבולשיט הרגיל..תסתכל על זה כמו שאני הסתכלתי על זה .. אותי זה פשוט הצחיק.
אחרי חצי יום במעצר העלו אותנו למשפט(10 חבר'ה שלא הסכימו להתפנות).
במשפט ביקשתי לראות קב"ן,הקצין השופט הסכים ונשלחתי לקב"ן בבקום(למרות שמי שיצעק עליך במעצר יספר לך שאי אפשר לראות קב"ן בבקום,הוא לא נמצא היום...בלה בלה בלה)
הגעתי לקבנ"ית (אישה)...המשפט הראשון שהיא אמרה זה שהיא לא יכולה לשנות שיבוץ(כן בטח),הסברתי לה את ה"מצב" שלי,שיש לי אח חייל בבית,ששונא מ.צ,ואני לא מוכן להקריב את היחסים שלי עם אחי בשביל צה"ל,בלה בלה בלה...אני אעשה כל מה שצרית כדי לא להיות במ.צ.
חצי שעה של זיבולי שכל מאוחר יותר...היא התקשרה בטלפון לקצין המיון וביקשה לשנות לי שיבוץ,נשלחתי באותו יום הביתה,ויום למחרת כבר הייתי בדרך לטירונות כלל צה"לית.
בהצלחה =]