מכל הבעיות ת"ש ששמעת עליהם.. על כמה מהם באמת הרמת טלפון לסמכות שדנה בבקשה?
מכל הבעיות של חיילי המיל' מול קצינת הקישור.. עד כמה באמת פנית לקצינת הקישור להבין מה הבעיה ולסייע?
כשפונה אליך איש מילואים ואומר לך שהוא צריך אישור שמ"פ, אבל לא מוזנים לו ימים... הכי קל זה לזרוק אותו לקצינת הקישור שתזין לו.. אבל לא זו הכוונה... אתה בתור נציג צה"ל שמטפל בפניה שלו צריך לברר את זה מול משרד הקישור, ואם צריך לערוף שם כמה ראשים בשביל זה יש לך מפקדים שיודעים לפנות לארכאות גבוהות יותר ביחידה אם צריך. אותו חייל מיל' שאתה או שאר הרפ"צים לא השכילו לעזור לו ולפתור לו את הבעיה, סביר להניח שבמיל' הבאים יהיה נפקד. ואתה וכל חבריך בקצין העיר יכולים למנוע זאת.

ואני מבטיח לך, באחריות.. אם אתה תשאל למה אותו אדם צריך את הטלפון סביר להניח שאתה תגלה פניה מהותית שאתה יכול לטפל בה ולעזור בה.

יש תחושה בכלל בצהל של חיילים איכותיים שאם התפקיד זה לא הדבר הכי יוקרתי שיש אז זה לא לרמה שלהם. זה חרטא וזה בולשיט.
צהל לא צריך את כישורי האקדמיה של כולם וצהל לא צריך את כולם בממרם ושאר תפקידים מובחרים. צהל צריך גם אנשים שיעשו את העבודה האולי פשוטה אבל חיונית.

לפני שיצאתי לקצונה הייתי חוגר על תקן קצין קישור, היו לי בגדוד כמה וכמה עו"ד וכמה וכמה מהנדסים שמה לעשות במיל' הם משמשים נהגי רכב, אפסנאים וכו'.
והם עשו זאת בגאווה.

כשהגעתי לקצין העיר נכנסתי לתפקיד אחראי מחשוב יחידתי בנוסף לכך לאחר כשבועיים התמניתי להיות אחראי לביטחון שדה ובטחון מידע.
אחרי כמה ימים בגלל שבאתי מחייל חינוך הקצינה שלי הציעה לי להיות מש"ק חינוך ולקחתי גם את התפקיד הזה על עצמי.
במחשוב בהתחלה הכל היה מצוין וגם בביטחון אחרי שבוע בערך הכל היה מאופס לפי איך שאני חשבתי שהדברים היו צריכים להיות, שינויים פרסונליים בכדי להתאים את הדברים לראייה האישית שלי.
החינוך היה על הפנים הפעילויות חינוך שהיו מתויקות בקלסר היו שיחות חיילים ופה זה נגמר. אני שתחום החינוך מאוד נוגע לליבי החלטתי לקחת אותו לידיים ולהשקיע בו במלוא המרץ במיוחד לנוכח העובדה שראיתי שיש הרבה משקעים ביחידה בין האנשים שמפריעים להתנהלות היום יומית ולקשרי החברות שאמורים להיות בין אנשים שמבלים 9 וחצי שעות כל יום אחד עם השני.
הפעילויות הראשונות היו יום השואה יום הזיכרון יום העצמאות ושבועות ואלה גם האחרונות ואני אסביר למה אחרכך.
יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל אלו ימים מיוחדים בשבילי הדברים שהם מסמלים בנו בי ערכים רבים שע"פ הם אני חי.

ביום השואה עשיתי לוח ענקי מאחורי קבלת הקהל ביחידה משהו שלא היה מבייש את יד ושם.
צירפתי תמונות של המחנות מהמסע שלי לפולין קטעי טקסט, מכתבים, עדויות הכל מהכל היה שם.
כמובן שציוד בכדי לעשות את הלוח הזה לא היה לי אז הלכתי וקניתי מכספי האישי כי ראיתי שאף אחד אחר לא יעשה את זה אם לא אני ואף אחד לא ידאג לי לציוד.
קניתי פלגל(סוג של פלקט כמו בריסטול רק פלסטיק כזה) שחור, נרות נשמה שלא היה מאיפה להשיג קניתי בנוסף מכספי האישי.
יצרתי קשר עם בסיסים מהגזרה שלנו כדי להשיג ברקו כדי להקרין סרט, כמובן שהשגתי בסופו של דבר ובגלל אילוצים של זמן הסרט שהצגתי היה סרט שאני הכנתי על המסע לפולין שלי משהו שמציג בצורה הכי אותנטית את המחנות כפי שהם נראים היום.
אחרי הסרט כמובן הם עברו משהו בסגנון של שיעור על השואה עם דיונים והפעלה כלשהי ובאמת שכולם היו בהלם מהרמה שהבאתי איתי לשם.
בנוסף ארגנתי לנו הקצאה לפרויקט "פרח לניצול" שזה פרויקט שחיילים מגישים ורד ותעודת הערכה לניצולי שואה מטעם משרד הביטחון והמדינה.
הניצול מוזמן לספר את הסיפור שלו לחיילים שמגיעים יצאתי אני ועוד 4 חיילים לשיחה איתו והיה מדהים מכל הבחינות.

יום הזיכרון לחללי צה"ל היה מיוחד באופן שאפילו לי היה קשה לתאר. יום הזיכרון הראשון שלי בתור חייל.
כמובן לוח שהצריך ממני לקנות פלגל נוסף נרות זיכרון והפעם גם ורדים בכדי שנוכל להעביר את החשיבות של היום הזה באופן המקסימאלי.
בגלל שאנחנו ענף נפגעים בחרתי להתעמק במשמעות של היום הזה בגלל ההתעסקות הבלתי פוסקת שלנו עם השכול.
בחרתי להתמקד בהרוג אילתי בשם רב"ט טום דקל ז"ל(אתה מוזמן להסתכל באשכול ההנצחה של הפורום ולקרוא עליו מעט).
יצרתי קשר עם אגף ההסרטה של חייל חינוך והצלחתי לאתר את הסרט של שיחזור הפעילות המבצעים שהוכן ע"י למען המפקדים בכדי שיוכלו להעביר לחיילים ביחידה מה התרחש. בנוסף השגתי סרט נוסף שמדבר בו החייל שירה בטום(אירוע דו"צ) וגם בו מוסברת הפעילות המבצעית.
ניסיתי ליצור קשר עם אמא שלו כדי שהיא תבוא לדבר עם החיילים אבל היא לא ענתה לי.
יום הזיכרון הזה בחרתי לציין את כל מלחמות ישראל בסימן 60 שנות.
הוצאתי וערכתי חומרים מהמחשב האישי שלי בבית על זמני הפנוי, יש לציין שכל הכנה של פעילות חינוך כזה דרשה ממני להישאר מספר ימים ביחידה עד השעות הקטנות של הלילה למרות שיכולתי ללכת בשעה 5 וחצי כמו כל חייל אחר.
ההפקה הייתה מטורפת והרמה של הפעילות הייתה מדהימה כל החיילים יצאו מחוזקים ברמות שאי אפשר לתאר למשך 3 שעות של הפעלה נדמה היה שכל הריבים נשכחו חיילים יצאו עם דמעות בסוף הפעילות.
בנוסף נידבתי אותנו לעשות משמר כבוד על האנדרטה בבית העלמין הצבאי כמובן שלקחתי אותם לראות את הקבר של טום ז"ל.
ומיד בסוף הפעילות כדי להבהיר להם שההתמקדות ביום הזיכרון היא לא בשכול אלא בזיכרון ולדעת להמשיך הלאה ישר חתכתי לפעילות של יום העצמאות, שלא כללה שיחה אלא צ'ופרים שכמובן רכשתי מכספי שלי( סוכרייה על מקל 20 חיילים 25 סוכריות שקל וחצי סוכריה) סוכריה ומכתב לכל החיילים כדי לעשות להם חיוך על הפנים.

בשבועות כמובן לוח שהפעם החיילים במשרד עזרו להכין הם ציירו והכל ובאמת שיצא מספק ארוחה חלבית גדולה של כולנו יחד והייתה אווירה מצוינת.

יצא לי להוציא מהכיס משהו כמו 250 שקל שלרגע לא הפריע לי להוציא מהכיס.
אבל לפעילויות האלה קדמו יציאות מצידם שאמרו בכל פעם מחדש למה אנחנו צריכים את הפעילויות האלה למה זה טוב למה זה ככה אין לנו כוח לחפירות האלה ותאמין לי שאחרי כל פעילות הם הבינו כמה הם טעו.
האווירה בקצין עיר שאני משרת בו בלתי ניתנת לתיקון מהמקום בו אני עומד בעמדת הכוח שלי אני לא יכול לשנות והתחלתי עד ההתדרדרות שמאפיינת אותי כאשר אני מרגיש שאפשר יותר ואין בכוחי לשנות את המצב.
בקיצור העבודה בקצין העיר היא חשובה ומי כמוני יודע אבל היא לא מתאימה לכל אדם וכן אותי זה לא מספק.
זה שמילואימניק עורך דין נוהג אצלך ביחידה זה בסדר יכול להיות שבתקופת הצבא השאיפה שלו הייתה להיות נהג ולכן אין לו בעיה עם זה.
אבל אני בתפיסת העולם שלי חייב לעשות הכל ולהוציא את המקסימום.
תסכים איתי שמישהו שיכול להיות טייס לא ילך וישב בקצין העיר כי צריך שמישהו יעשה את העבודה השחורה, יש יותר מידי אנשים שמעוניינים לאייש תפקיד בקציני הערים השונים מחסור לא קיים פשוט אני יכול לתרום למערכת הזו יותר ההסתכלות היא תמיד מערכתית ולא כלפי הפרט.
אני מקווה שחידדתי את מה שניסיתי להסביר קודם.

וככה לצירוף, תמונות של הלוחות שהכנתי לפעילויות השונות.

http://rotter.name/User_files/nor/4967adc13c856023.jpg

http://rotter.name/User_files/nor/4967add63cb3deba.jpg

http://rotter.name/User_files/nor/4967ade53d0040a7.jpg

http://rotter.name/User_files/nor/4967adfc3d3fd6db.jpg

http://rotter.name/User_files/nor/4967ae073d5f66ec.jpg

http://rotter.name/User_files/nor/4967ae113d846c63.jpg

http://rotter.name/User_files/nor/4967ae1e3da626c1.jpg

http://rotter.name/User_files/nor/4967ae2a3dc1525f.jpg

http://rotter.name/User_files/nor/4967ae323ddfb3e2.jpg

משמר כבוד ביום הזיכרון
http://rotter.name/User_files/nor/4967ae3b3e1e97e4.jpg

פרוייקט "פרח לניצול"
http://rotter.name/User_files/nor/4967ae453e568047.jpg