אני מאוד מזדהה איתך..אני גם התחלתי ב188, והיה לי נורא קשה באמת ברמה של לא נהנתי כשחזרתי הביתה ושמה פשוט נהייתי אפתי מרוב חוסר מצב רוח ומוטיבציה, ממש נשברתי.
בסופו של דבר את הטירונות סיימתי והכל, ובמקצועות גילו לי פציעה בגב שבסופו של דבר הוציאה אותי באימון מתקדם.
בדיעבד, אני יכול להגיד לך שאם תמשוך עוד עד המקצועות או קצת יותר יכול מאוד להיות שתסתגל ותתחיל להנות ואולי אפילו תקבל טיפה מוטיבציה.
אבל מכיוון שאני זוכר בדיוק איך הרגשתי בטירונות בדיוק במקום שאתה נמצא בו היום אני יודע שאתה לא ממש רואה תקווה לזה שזה יקרה ואתה רק חושב איך אתה לא חוזר לשם.
בקיצור, האופציות הן כאלה..
או שתחזור ותנסה למשוך ולהסתגל מה שכן יכול לקרות! באמת.
או שתחפור בבעיות הרפואיות שלך ותמצא איזה משהו משמעותי או גם לא כל כך משמעותי אבל שתוכל לבנות עליו.
או שתדבר בשיא הרצינות והכנות עם המ"מ, מ"פ מי שצריך, אבל אל תעשה שטויות, ואל תעשה להם בעיות כי ככה בחיים לא תצא! אל תדפוק נפקדות, ואל תבקש קב"ן ותאיים להתאבד. פשוט תראה להם כמה המצב שלך על הפנים ועל סף תיהום ויש סיכוי טוב שיעזרו. בעצם כן תבקש קב"ן אבל לא דרך בעיות ואיומים.
בכל מקרה.. שיהיה לך בהצלחה אחי, אל תדאג, עוד יהיו לך תקופות יפות יותר בשירות.