שמע אף אחד לא מגיע לצבא אמיץ
באמת שאף אחד
ואף אחד לא מתאים לו קרבי,כי אם למישהו מתאים קרבי אז באמת שהעולם שלנו נדפק לגמרי..
אתה פשוט מגיע למסלול,ועושים אותך קרבי,ובפעילות הראשונה לכולם רועדות הביצים, אין מה לעשות.קרבי זה קשה בטירוף,זה כל כך מבאס בעיקר בהתחלה,יהיו רגעים שפשוט תרצה לזרוק את הנשק ולעוף קיבנימאט,אתה תחזור עם תיק ענק אחרי שסגרת 21 ביום שישי בצהריים וכל מה שאתה רוצה זה להגיע הביתה,אבל בדרך יש נהגי אוטובוס שצועקים עליך להעיף את התיק ושאר אזרחים שפשוט לא שמים עליך...מבאס
ואז אתה בעצם מבין שאתה באת להיות קרבי מהסיבות הנכונות,שאתה באת פה להגן על המדינה שלך,המשפחה שלך והחברים שלך והכי חשוב לדעתי-באת להיות קרבי בשביל אלו שמתו בשבילך שגם בחרו להיות קרביים.
מנסיון שלוש שנים קרבי משנים אותך בטירוף,אתה עושה דברים שלא האמנת שתעשה,אתה יוצא הביתה על א' קצר בגשם אחרי מבצע חטיבתי בשכם ולא אכפת לך להירטב ולא אכפת לך שאף אחד לא שם על לוחמים בימינו,כי אתה אשכרה גאה שאתה קרבי,שאתה עושה משהו חשוב.
אסור לשכוח גם את החברים-ח'ברה בצוות\מחלקה נשארים איתך אשכרה כל החיים,מילואים או בירה באזרחות...באמת שזה ח'ברה שפשוט יהפכו להיות האחים שלך.
אל תפספס את זה,גם אם זה נראה לך לא מתאים לך וגם אם אתה מפחד-אין לך מושג עד כמה תרויח בקרבי.
בהצלחה
גם אני מילואימניק גאה!!!