קבוצה של חיילות בנות 19 יושבות בכיתת לימוד ומשננות את החומר שלמדו בבוקר. אחת מהן חוזרת על סדר הפעולות שיידרש ממנה כשתסיים את הקורס ותוצב בחזרה בבסיס ליד רצועת עזה: "יש אישור ירי? יש. הרמתי נצרה. הורדתי נצרה. מכוונת למטרה". היא מזיזה ג'ויסטיק שחור על השולחן לידה ולוחצת על כפתור. "בום בום. הרגתי אחד". סביבה צחקוקים נבוכים. הן יודעות שהתרגולת הזאת תיהפך למציאות בשבוע הבא: להרוג אדם בשלט רחוק.

החיילות, חניכות בקורס מפעילות מערכת "רואה-יורה", יושבות במגדל הפונה לישימון של דרום הנגב, בקצה בית הספר לאיסוף קרבי (לשעבר מודיעין שדה) במחנה סיירים, לא רחוק מעובדה. בין המגדל למדבר עומד עוד מגדל, בראשו כיפה מתכתית. בלחיצת כפתור נפתחת הכיפה ומתגלה מקלע כבד. לחיצות קטנות על הג'ויסטיק מכוונות את הקנה. לימין המקלע מותקן מצלמה שמעבירה את תמונת המטרה בבירור למסך מול החיילת. לחיצה על הכפתור והדמות שעל הצלב חוטפת קליע בקוטר 0.5 אינץ'.