תתבייש לך אם היה לי פרופיל גבוה הייתי עושה את כל המאמצים להתקבל לאיזה יחידה מובחרת.

אני מקווה שתשב קצת בכלא ותקבל שכל.

נשאלת השאלה האם 3 שנים זה כל-כך הרבה זמן?
מסתבר שתמיד התקופה שלפנינו נראית ארוכה והתקופה שמאחורינו נראית
קצרה, עניין של פרספקטיבה. מה גם ככל שמתבגרים שנה נראית כמו
יחידת זמן קטנה יותר ויותר. ובסופו של דבר, אנחנו רואים איך
אנשים מתגייסים מסביבנו ויוצאים מהצבא אחרי 3 שנים, ובסך
הכל שורדים, זה לא טרגדיה יוונית ולא צריך לעשות מזה עניין.

כמו כן, צריך לראות מה התועלת. הצבא זה בראש ובראשונה חוויה,
לא סתם אומרים שנכנסים לצבא ילדים ויוצאים ממנו גברים(אפילו
אם אתה ג'ובניק). הצבא מכניס אותך לסביבה שונה, לסביבה שבא
למרות המסגרת הנוקשה אתה למעשה הרבה יותר עצמאי, יש לך
הרבה יותר אחריות, ובסופו של דבר זה משפיע עליך לטובה.
כמובן שיש גם אפשרויות ללמוד דברים קונקרטים במהלך השירות
הצבאי, לנסות להשיג מקצוע אם זנ מה שאתה רוצה. וכמעט תמיד
זאת להכיר חברים, להנות ולחיות קצת.

אני לא מורעל קרבי, אני לא שירתתי בגולני או בצנחנים,
אבל אפילו הטירונות 02 שלי, שהיא לכאורה סתם, משמעת נוקשה
ומ"כים צעקניים, ואפילו בלי ההילה של קרבי, אפילו טירונות זאת
זכורה לי כי חוויה מהנה. כי בכל זאת זה לא משהוא שיצא לך לעשות
קודם. והעניין הוא בעיקר הוא בהלך הרוח, אני באתי לצבא בידיעה
שאף אחד לא יערער אותי, שאני אעשה את העבודה שלי כמו שצריך
ואף אחד לא יעצבן אותי, ומתוך החלטה זאת כך היה.
לבוא בגישה תבוסתנית שהכל מיותר וסתם אסבול, זאת דרך טובה
לגרום לזה לקרות. ככל שהגישה שלך יותר חיובית, "אולי בכל
זאת אפשר להנות פה", כך הסיכוי שתהנה גדל.

וכמובן צריך לחשוב על האלטרנטיבה, להשתמט בצורה זאת או אחרת,
מעבר לתווית של משתמט שאתה סביר להניח לא רוצה, מעבר לעובדה
שסביר להניח שתתחרט על כך מאוחר יותר. יש ההשלכות הפרקטיות,
אתה רוצה לחדש רישיון נהיגה ופתאום מטרטרים אותך, אתה לא כשיר
לצה"ל האם אתה כשיר לנהוג?
אתה בא למקום עבודה והם מבקשים תעודת שחרור מצה"ל, והתעודה
היחידה שיש לך כתוב עליה לא שפוי! אלו בעיות קונקרטיות שאפילו
האנטיפט הגרוע ביותר מבין, שבישראל פשוט כדאי לשרת.