איזה בעסה!!! אני בדיכאון ממושך כבר שבוע יש לי קב"א 55 ופרופיל 97 הייתי במיונים לתלפיות, הייתי במיונים לחמ"נ שחקים, ובשניהם לא נראה לי שהתקבלתי, אבל עדיין זה בטח אומר שיש לי דפ"ר גבוה עברתי ירפ"א א', עברתי ירפ"א ב', ויש לי גיבוש טיס בסוף מרץ לפני שבוע הייתי ביום סיירות... אני כבר חודשיים התאמנתי לקראתו ב"יחידה לקראת גיוס", ובסוף יצא שרק קיבלתי חובלים.. שאני ממש לא רוצה, ועשיתי טעות והפסיכולוג כנראה הבין את זה ולא עברתי לגיבוש... למרות שנורא רציתי להגיע ולעבור אותו ולהתמיין לשלדג או 669... עכשיו אני מבין גם שאי אפשר להגיע לאגוז כשלא ממויינים לכלום ומה שנשאר לי זה טייס!! שזה 12 שנה בצבא... ואני עם משקפיים, וזה שירד לי האופציה להיות טיס מטוס קרב הוריד לי גם את המוטיבציה אני סובל מחוסר מוטיבציה גם בלי קשר למשקפיים... ואולי גם בגלל זה לא קיבלתי מה ש"רציתי" ביום סיירות.. יש לי חוסר ידע לגבי יחידות.. ומהכל נובע שגם אני ממש לא יודע לאן אני רוצה ללכת בצבא.. כל מה שאני יודע זה שאני רוצה לתרום כמה שיותר למדינה ביחידה כמה שיותר מובחרת, ואני מאמין שאני מסוגל לתרום הרבה, רק שאני לא כמו כל המורעלים... ואין לי מטרה אחת ויחידה שאני יעשה הכל בשבילה עכשיו אני יושב עם המנילה ביד, שעה לפני שצריך להקליד אותה ואין לי מושג מה לעשות!! אני צריך עצות... יותר לגבי החוסר המוטיבציה ועוד משהו... אין אפשרות של יום סיירות שני נכון? אני ממש לא מרגיש שהוצאתי את המיטב, וזה בכלל מבאס אותי לאגוז 669 ושלדג אי אפשר להגיע בשום דרך במצב שאני נמצא עכשיו? שמעתי שמי שנופל אחרי חצי שנה בקורס טיס יכול ללכת לאן שהוא רוצה, אבל זה נשמע לי רחוק מידי חצי שנה בקורס, ואני רוצה כמה שיותר להשאיר לי דלתות פתוחות ליחידות שאני חושב שאני מסוגל ואולי ירצה בעתיד לנסות להתמיין