יש להאמין שאילו חיזבאללה היה בממשלה, היה עליו לנהוג ביתר זהירות וביתר מתינות אך בכל זאת היה מנסה לחמם ולבנות תשתיות לפעולה בדמות גרילה.

במצב שבו ישראל הייתה נלחמת בממשלת חיזבאללה, יתכן שהממשלה הייתה קורסת ואז היה חוסר סדר מוחלט בלבנון ויתכן שהארגון היה מוכה אך מוחלש ובעל לגיטימציה לפגוע בישראל לטווח ארוך.

המצב הראשון בו לבנון מתפרקת לחתיכות ללא ממשל הוא שלילי ביותר. ההפקרות תהפוך לגן עדן לארגוני טרור וגרילה איסלאמיים שיעשו צרות צרורות לישראל. כמו כן, יתכן שבמצב כזה, מדינות מסויימות יתפתו או יאלצו להתערב. כוונתי היא לסוריה ואיראן. השפעה איראנית בגבול הצפוני בצורה חזקה מהיום לא טובה לישראל, כניסה סורית עלולה לערער את היציבות באיזור ולהכניס את הלבנונים המסכנים חזרה לכיבוש הסורי. בנוגע להשפעה הסורית, כבר ראינו בשל"ג את הדפוס הזה באופן דומה למה שתיארתי.

המצב כרגע שיש גרורה סרטנית איראנית בלבנון המצב הזה לא ישתנה עד שחיזבאללה יוכה קשות . הבעיה עם חיזבאללה לא נעלמה היא תצוץ עוד בעתיד ואנחנו נצטער על כך שלא פתרנו אותה בזמן . לבנון עצמה כבר מצטערת. מצב של פגיעה במוסד שלטון בראשות חיזבאללה ולגטימציה של פגיעה במדינה בצורה נרחבת היה מאפשר טיפול יסודי מהשורש. כמובן שיש את מה שבא אחר כך אך אל תשכח שיש לנו כמה ידידות מערביות שישמחו לתת את חסותם על מישהו חזק שבאמת ירצה לטפל בבעיות בלבנון בניגוד לסניורה החלש עד מאד והאמן לי שברגע שתורם הכפפה וחיזבאללה ולבנון יוכו קשות יהיה מי שיחליט לקחת עניינים לידיו.

הפתרון המוצע בלבנון בעניין אינו לחימה אקטיבית בחיזבאללה. פה כאמור, יש יותר מידי מה להפסיד, שוב מרחפת סכנת מלחמת האזרחים. הפתרון הלבנוני הוא הרבה יותר חכם. הוא יכניס את חיזבאללה לתוך המערכת הפנים לבנונית כך שיורחק מהקשר האיראני סורי. זה מהלך ממש גאוני. מה שמסמל את המגמה הזאת יותר מכל הוא הסכם דוחה שדיברת עליו.

חוץ מזה, זה שבלבנון יש התלקחויות פה ושם? זה לא חדש... תמיד היו ותמיד יהיו בעצימות נמוכה (אולי לא היו בשנות השישים המוקדמות אבל גם זה בעירבון מוגבל). השאלה לאיזה סדר גודל זה מגיע וכמה זמן זה מתמשך.
זה הסיפור הטראגי של לבנון, מדינה שסועה עם עדות אלימות בתרבות אלימה במצב שבו אף אחד לא יכול לחיות ביחד ומצד שני חייבים לחיות ביחד. זאת המדינה שמתנקשים בה על ימין ועל שמאל ואנשים עפים באוויר כל הזמן. זה מה שמעניין בלבנון, התמהיל המוזר והמפחיד של האוכלוסייה שם. בגלל זה לבנון תמיד הייתה ותהיה נתונה להשפעה של גורמים זרים, היא לא חזקה מספיק בשביל לעמוד באופן עצמאי לחלוטין. תמיד יבחשו בעיסה הלבנונית כולם. זה מהשמרתק בלבנון, היא מהוו מיקרו קוסמוס של העולם הערבי.

הם מסתתרים מאחורי ילדים ונשים מקימים ביצורים באזורים מיושבים דווקא בגלל זה אני אומר דבר איתם בשפה שהם מבינים ...אני תמיד טוען שאם העולם המערבי ימשיך בדרכיו בטיפול בטרור ובקיצונים סופו קרב.

מה שכן בעייתי מבחינה הסטטוס קוו הוא ההגירה העצומה של הנוצרים מלבנון למערב.

בכל אופן, ההתפרצות של חיזבאללה במאי באה בכדי לבצע שינוי ברמה טקטית ולא משהו מקיף. קבלת רשת התקשורת של חיזבאללה והחופש פעולה באזורים מסויימים, הוספת שר וזהו, אין רצון להיגרר למלחמה. ד"א - סניורה טיפל במשבר זה חכמה מאוד. בכך שלא הפעיל את הצבא נגד חיזבאללה, עיקר את פעולתו והלגיטימיות להמשיך ולהילחם על הישגים נוספים. כמו כן, בטווח הארוך יותר, הוריד את קרנו של חיזבאללה בלבנון ויצר כעס רב על הארגון.

רק כדי להבהיר, הצבא לא הופעל כנגד חיזבאללה בשל החלטתו של סניורה ולא בגלל השיעים בצבא. הכלל הרחב יותר (בלי קש למקרה הזה) הוא שהפעלה של הצבא בלבנון חייבת להתחשב בהשלכות של פילוג הצבע עקב טיפול בעדה כזאת או אחרת. לא ניתן להפעיל את הצבא כנגד ישראל בלי הסכמה של כל העדות בלבנון אחרת יהיה פילוגץ לכל אורך ההיסטוריה ניתן לראות שהיססלו להפעיל את הצבא, הוא אף פעם לא הופעל בפעולות גדולות, תמיד בעצימות נמוכה שגם לה לפעמים היו השלכות שליליות על לכידות הצבא.

תשמע אני עוד זוכר את התמונות מאותו חודש מאי איך כנופיות אנשי חיזבאללה חסמו את הכניסה לשדה התעופה חרירי ועצרו את פעילותו. חיזבאללה דווקא כן השתמש באמצעי לחימה כבדים שלו וירה רקטות לעבר ריכוזים של דרוזים וסונים, למרות שבזירת הר הלבנון היה לו קשה מאוד מול תומכי ג'ומבלאט.

אני לא מסכים איתך שסניורה טיפל במשבר בצורה חכמה . הסכם דוחא היה הסכם משפיל בו חיזבאלה קיבל זכות וטו מול הקואליציה האנטי סורית מרץ 14 .
לקחו חודשים על גבי חודשים על גבי חודשים עד שהמצב נרגע שם קצת. צבא לבנון באופן ברור פחד להתעסק עם חיזבאללה או חלקים ממנו פשוט לא רצו . פרשנים באותה תקופה ותומכיי האנטי סורים הדגישו זאת בזמנו במרירות רבה.

זה באמת אחת הסיבות שהלבנונים פחדו לתת כוח לחיזבאללה בבחירות האחרנות. הנשק שהוא הפנה כלפי הלבנונים.

דוחה מסמל את כניסת חיזבאללה לתוך המערכת הפוליטית הלבנונית, תוך החוקים של הפוליטיקה. אחד הדברים הטובים בפוליטיקה הלבנונית הוא שיש הרבה מסחר של תן וקח, הרבה מו"מ, הרבה ויתורים. החיבוק הזה של הממשלה את חיזבאללה רק מגביל את הארגון ולא ממש מגדיל את כוחו. הוא נכבל בחוקי הפויליטקה הלבונונית, הוא נאסר במצודת הפשרה. חיזבאללה יכול להטיל וטו אבל זאת רק בכינוס של שני שליש מנציגי הממשלה ויותר, מכך, הוא אינו מסוגל להניע תהליכים.

הכניסה לפוליטיקה מחייבת את חיזבאללה לקבל עליו גם אחריות כיוון שהוא יודע שלכל דבר יש השלכה. סניורה השתמש בחולשה שלו כחוזק. הוא עשה הפוך ממה שציפה נסראללה. במקום להפעיל את הצבא, הוא הכניס ת עצמו למצור שקומם את כל דעת הקהל בלבנון ובעולם כנגד חיזבאללה ובכך גם השיג הישג ארוך תווך. בכל אופן, אם חיזבאללה ישתמש בזכות הוטו שלו, פשוט לא תהיה ממשלה. מי שיתפס כאשם שוב הוא חיזבאללה. שוב, תופעה סטייל קדם מלחמת האזרחים של 74. השיעים עצמם שמהווים המצע עליו גדל חיזבאללה, לא רוצים לחזור לימי הלחימה הללו, הם רוצים לשמור על יציבות, במיוחד אחרי המכה של מלחמת לבנון השניה. אם חיזבאללה היה מבצע הפיכה, הוא היה לוקח עליו גם את כל צרות הלבנון, איני מאמין שרצה בכך, לכן ידע גם להפסיק בלי שכוח פיזי בלם אותו.

קשה לשלול את דבריך באופן מוחלט אבל אני מאמין יותר בנרטיב שאני מציג ואני סבור שיש לו ביסוסים בחשיבה הערבית.