אני עם חברה שלי כבר הרבה מאוד זמן - שנתיים וחצי אם לדייק (אני בן 22, והיא 4 חודשים פחות) ואפשר להגיד
שהיא האהבה הראשונה שלי, עד איתה לא היה לי דברים ששרדו יותר מידי, בעיקר כי לא רציתי (ברוב המקרים אם להיות כנה).בזמן האחרון אנחנו רבים הרבה, אז נכון שהיא בתקופת מבחנים עמוסה
במכללה שלה ואני עם פסיכומטרי על הראש, ואפשר להבין שיהיה הרבה לחץ
אבל עדיין... גם בזמן המועט שאנחנו ביחד (ואני מדבר על להיות פעמיים מקסימום שלוש בשבוע למשך שעתיים שלוש מקסימום) אנחנו מצליחים לריב, לא
רוצה להיכנס למי אשם, כי כל אחד צודק מהרספקפטיבה שלו, אבל הקטע המעצבן שגם שאני מנסה לדבר איתה אח"כ על הריב במטרה לפתור אותו, אני נתקל בתגובה :
"טוב, אתה תקוע בדיעה שלך זה לא משנה מה נגיד עכשיו"
כאילו פאקקקקקקקקק אני מנסה לדבר איתך על זה , להגיע לעמק השווה (סליחה על המילים החופרות) וזה התשובה שלך?!
או שיש את ההתנהגות שאני הכי שונא ואפילו המצאתי לי ביטוי
תופעת-הבת-יענה - רבים ריב רציני,עצבניים אחד על השני , ואז למחורת כאילו לא קרה כלום, למרות ששתינו יודעים שיש עדיין דברים לא פתורים וזה בסופו של דבר יתפוצץ מתישהו.
אגב אם זה משהו שאני אשם, היא לא תשכח אותו אחרי שבוע, אני מדבר על ריבים שאין צד אחד שהוא אשם בוודאות - קיצור מי שהיה במערכת יחסים יודע מה ההבדל בין שתי הריבים.
כבר לא יודע מה לעשות, חשוב לי להבהיר שאני עדיין אוהב אותה אבל בזמן האחרון ממש קשה לי עם כל הקטע הזה (אני יודע שגם לה)
--------
ייעוץ טכנולוגי ועסקי למיזמים וסטרט-אפים
--------
פתיחת סטרט-אפ, ליווי מיזמים וסטרט-אפים ,איפיון תוכנה, חברת תוכנה
מערכת לניהול בחירות, אלקטור