עם הזמן תכיר אנשים, חבר של חבר, או בנות...
אפשר גם לצאת לבד וסתם להכיר אנשים חדשים ניסיתי כשהגעתי לב"ש בהתחלה וזה עובד-אנשים לא אוהבים לראות מישהו יושב לבד על הבאר, וגם אתה יוזם שיחה משעמום...

הכל הולך, אבל תיזום!! אם תחכה שיבואו אליך ויגידו לך :"בוא ניצא", אז שכח מזה...זה לא יעבוד, אתה צריך לגרום לאנשים לזכור אותך, ככה הם בעצמם כבר יתקשרו אליך כשהם ירצו לצאת...

בסוף כל התהליך הזה הבנתי שלמצוא את דמות החבר שאני מסוגל להיות לחברים שלי ולמצוא הזדהות עם חבורה של חברים ברמה שהמינוסים לא יאפילו על הפלוסים זה משהו שיקרה לבד וככל שאני יתאמץ ובכוח אדחוף את עצמי לתוך זה אני בסוף אמצא את עצמי בחבורה בינונית שלא מאתגרת אותי בשום מצב שאני לא יכול לסמוך עליה.
מה שעשיתי זה אני שומר על קשר עם חברים מהבית ספר, מהצבא ומידי פעם קובע עם אלה וקובע עם אלה ויוצא.
בשנה האחרונה עם החברה זה קל יותר כי אני יוצא איתה אנחנו סוג של גרים ביחד(אצלי בבית מעט מורכב מזה אבל ברמה הכללית זה ככה) אז זה מקל כי בעצם אנחנו חיים אורח חיים של זוג והיא החבר הכי טוב והיא הכתף ויוצאים וסבבה וכל אחד מאיתנו יודע גם לקחת אוויר היא עם החברות שלה מידי פעם ואני הולך עם החברים שציינתי קודם או עם משפחה.
משהו נוסף אצלנו במשפחה למשל רוב הבני דודים בערך בטווח גילאים "קרוב" ככה שיוצאים ביחד והחברים שלהם זה חברים שלי גם ובתקופה האחרונה מצאתי את עצמי במצב שאני כמעט כל הזמן עם בן דוד שלי שהוא בתאכלס החבר הכי טוב שלי, אומנם אני בן 21 והוא בן 29 אבל זה לא מפריע כי יוצאים ברמה הכללית לאותם מקומות וחושבים זהה אוהבים את אותם הדברים (למשל שנינו מכורים לדייג) אני מוצא את עצמי מזדהה יותר איתו וקל לי יותר איתו מאשר עם חבר'ה בגילי, אנחנו מייעצים אחד לשני יש את הפער שהוא כבר עם תואר ועובד ואני רק משתחרר עוד מעט אבל מגשרים על זה.

בקיצור אחרי החפירה שלי אני בא להגיד שדבר ראשון אל תתבאס זה קורה להרבה ולא רק לך אין בך משהוא פגום אלא שונה מהסביבה שלך כמו שאתה מהם הם ממך.
ולכן אתה לא מסתדר או לא מזדהה ובגלל הדברים האלה לדעתי אין לך קרקע יציבה לבנות אמון ולהיפתח אליהם תישאר עם המשפחה כי הם בסופו של דבר הכי קרובים ומכירים אותך הכי טוב והם יודעים אותך ברמה הכי טובה ואם יש לך בן דוד שאתם מספיק קרובים תלבה את הקשר הזה זה יעשה לך רק טוב להפוך מישהו שקשור אלייך משפחתית לחבר הכי טוב ואם לא לא נורא בלי לחץ בסופו של דבר תמצא את החבורה שלך כולנו מוצאים יש תקופות כאלה ואחרות ואת כולם עוברים.
מעבר לזה תנסה לפתח קשר עם מישהי זה ימלא לך את החלל ואם אתה כבר במערכת יחסים קח אותה שלב קדימה אולי תשקול לעבור לגור ביחד או אם אתם הרבה זמן ביחד אז לנסוע לאיזה טיול חופש משהו להצית קצת את הרגשות שלפעמים הופכים לשגרה זה ייתן לך עומק למערכת יחסים לתקופה.
ואם לא זה ולא זה ולא זה אז אולי להתעמק בתחביב לפתח אותו או להשקיע יותר ברמת התחביב או להפוך אותו למשהו מקצועי, עסקי.
אם אתה אחרי צבא איזה טיול ארוך לחו"ל (לתכנן ובעוד מספר חודשים לבצע כל התהליכים להשגת המטרה ימלאו אותך)
ללמוד משהו באוניברסיטה מכללה, לקחת איזה קורס מעניין.