טוב הסיפור שלי (קצת ארוך,מי שרוצה מוזמן לקרוא)
קודם כל, אני בן 24
בכיתה י"א עזבתי את הלימודים וסיימתי את הביה"ס ללא 12 שנות לימוד וללא בגרות אחת.בזמן הצבא לאחר שהתבגרתי קצת הבטחתי לעצמי שאני אשתחרר אני אשלים את כל הבגרויות, גם כי אני רוצה להמשיך ללימודים אקדמאיים וגם זה משהו בשביל עצמי שפיספסתי שהייתי בביה"ס...
אני גר בצפון, כשנה וחצי (ספטמבר 09) לאחר השיחרור התחלתי מכינת בגרויות במכללה די קרוב לבית, השלמה של כל הבגרויות (3 יח' מתמטיקה (ציון 80), 5 יח' אנגלית (ציון 94),5 יח' גאוגרפיה (ציון 93)).
בתחילת החודש סיימתי את המכינה לאחר שנה וחצי כמעט
ובשבועיים הקרובים יש לי את הבגרויות האחרונות בדרך להשלמת תעודת בגרות מלאה וגם הציונים טובים.
בכוונה לא רציתי לעשות מכינה קדם אקדמאית כי לא רציתי לחסום אפשרויות קבלה בעתיד.
הבעיה שלי היום שאני לא סגור כ"כ מה אני רוצה ללמוד ואיפה
הכיוון שלי הוא ללמוד כלכלה שבמקרה הזה אני אצטרך לעשות עוד קורס של 4 יח' ואולי גם פסיכומטרי שיקח לי עוד זמן.
בעיה שניה שאני לא יודע איפה ללמוד
אני כרגע לא כ"כ מתלהב לשנות מיקום כי יש לי עבודה שאני אוהב,כל המשפחה\חברים שלי כאן, חברה שלי מזה 3 שנים גרה כאן ובנוסף לא יודע כמה אני אוכל להחזיק דירה לבד במשך הלימודים (אני עצמאי כלכלית מגיל 17, לא לוקח שקל מההורים, כולל הוצאות רכב כבר 3 שנים,פלאפון,ביגוד יציאות וכו').
בעיה נוספת שאחרי שנה וחצי של לימודים אני חייב קצת הפסקה מזה
אני רוצה לטחון עכשיו עבודה ולחסוך כסף, מצד שני הזמן עובר ובמקרה הזה אני אתחיל תואר בגיל 26 ככה אחרי שכל החברים שלי כבר יסיימו.. לא שהזמן כ"כ מלחיץ אותי פשוט זה להיות בהרגשה שאתה "בפיגור" אחרי אחרים מבחינת הלימודים..
בקיצור לא יודע כ"כ מה להחליט ואני דוחה את ההחלטה כל הזמן והזמן עובר...
אשמח לעצות ממי שנמצא במצב דומה או בכלל..