הבעייה היא שאני בא מבית שומר מסורת וכשרות (לא ברמה היסטרית.. לא אוכל בשר וחלב,שומר כמה שעות בינהם, לא אוכל שרימפסים וחזיר וכו' אבל כן אוכל במקומות שפתוחים בשבת ובחלק מהמקומות שמוכרים דברים לא כשרים)

הבעייה היא שהיא כל הזמן מבקשת ממני תשובות ללמה אתה עושה ככה וככה(בנושא האוכל) ואומרת אתה לא יודע למה אתה שומר כשרות ואתה הולך אחרי זה כעיוור ואני מבחינתי לא משנה מה אומר לה זה תמיד יוצר פיצוץ ואיכשהו מוותרים על הנושא עד שזה עולה שוב..

הבוקר זה עלה שוב ואני כבר מרגיש חוסר כבוד שלה כלפי כאילו היא מנסה לשנות אותי..

יש לציין כי בפעם הקודמת הויכוח היה על אם יהיו ילדים איזה חינוך הם יקבלו ולמה היא לא תוכל לתת לילד בשר וחלב אם הוא מבקש והיא בכלל לא מאמינה בזה..

בקיצור אלא אם כן אני אמצא תוצאות של מחקרים שמוכיחים שלכשרות יש היגיון בריאותי כנראה שאני לא אצליח לשכנע אותה.. מה עושים?

אם היא מציקה לך בנושא הזה ואתה מרגיש שזה מגדיש את הסאה, שלח אותה לקושש תבן.

חוסר כבוד מתחיל בדברים קטנים, ואח"כ כשמתחתנים אתה הופך להיות סמרטוט בבית.

אולי שווה לגדוע את ה"אהבה הגדולה" הזו כבר עכשיו..

עובדתית יהודים רוחצים ידיים לפני האוכל (נטילת ידיים), מה שבעולם המודרני התחיל רק במאה הקודמת.

בעולם בלי רפואה, יהודים לא יהו אוכלים חזיר ולא בשר וחלב ובכך בעצם שומרים על תוכלת חיים גבוהה יותר בממוצע משאר בעולם.
תסביר לה שאתה יהודי ואין מה לעשות שתקבל את זה כמו שאתה ..
אם היא מנסה לשנות אותך תעמיד אותה במקום! אתה אי פעם ניסית לשנות אותה? אתה לא צריך להשתנות בשביל אף אחד.. תהיה אמיתי עם עצמך זה הסיפוק הכי טוב והכי חשוב גם.

ד"א - היום אנשים בעולם עושים ברית מילה (גויים) כי זה מונע מחלות מין!
-המון גויים אוכלים כשר כי תחשוב שבא רב, בודק לך את הבשר אם הוא טוב או לא ולא סתם מכניסים פרות חולות וכאלה למדפים שלך!
- אפילו מוסלמים שמטיילים בעולם אוכלים כשר.

לגבי הילדים? מלמדים אותם את הגישה היהודית המסורתית אבל לא מכריחים. מראים שאמא לא ככה ונותנים להם להחליט לבד.

אבל היא שומרת יותר בקטע של מסורת משפחתית.

בקיצור דיברנו על הנושא,
לי אישית זה בכלל לא מפריע, כי גם היא מכבדת אותי ולא אכפת לה שאני אוכל לידה גם חזיר.

לגבי ילדים,
דיברנו על זה ותכל'ס אמרתי לה שמקובל עלי שבבית שלנו ישמרו את הבסיס:
לשמור בשר-חלב, לצום ביום כיפור, לא לאכול חזיר ומאכלי ים, לעשות קידוש בשישי, לשמור בפסח וחגים וכו'.

אני בעד כל העניין הזה כי קודם כל ככה גם חינכו אותי. אני רק בגיל 16 נראה לי התחלתי להתנדנד בנוגע לזה, ורק בגיל 20 החלטתי שאני אתאיסט.
אבל בבית אני עדיין שומר מתוך מסורת וכבוד למשפחה.

לכן גם הילד שלי יגדל עם כל המסורת הזו, בגלל שזה מיוחד וזה מאחד את המשפחה ובגדול זה חיובי,
והוא לא ימות אם הוא לא יאכל בשר-חלב וחזיר,
ולגבי שאר המועדים - יום כיפור וחגים זה מיוחד ונותן אווירה שונה,
שלא נדבר על פסח.
ואם הוא יחליט בגיל מבוגר יותר (נגיד כמוני, בגיל 16 ככה) שהוא רוצה לשמור כשרות/לא לשמור, הסכמנו ששנינו נכבד אותו.

בקיצור,
לא צריך לעשות מזה עניין,
ועוד יותר מפתיע שהיא עושה מזה יותר עניין ממך,
מאחר ואתה השומר והיא לא.
ההפך, היא צריכה להיות הרבה יותר פתוחה.