קודם כל תודה לכל מי שהגיב,
התחלתי לפני שבועיים לכתוב את היומן, בהתחלה זה נורא קשה ולא ברור אבל לאט לאט זה הופך להיות חלק ממך, אתה מבין דברים וחושב על דברים שאתה לא יכול לשתף לפעמים, אפילו את הקרובים לך.כרגע זה ההתחלה, וזה ממש קשה, זה אמת כ"כ קשה להעלות את החיים שלך על הכתב, את הדברים השמחים זה יותר קל, אבל עם הדברים הקשים.. כשאתה כותב אותם, זה מרגיש כאילו התמודדות אחרת.
קשה לי להסביר את זה, אבל יש הבדל בין מחשבות שאתה חושב לבין אותם מחשבות רק כשהם כתובות שחור על גבי לבן.