היום בדרך חזרה מהבסיס (הייתי על מדים) נסעתי היום על כביש ראשי, הייתי 500 מטר לפני רמזור.
הרמזור היה אדום והתחלתי להאט את הרכב לקראת עצירתו.כשהייית באיזור ה-20 קמ"ש ממש לקראת סף הצומת פתאום אני מרגיש דחיפה, והבנתי שמישהו נתקע בי מאחורה.
הצצתי במראה והבחורצ'יק שנהג ברכב נופף לי עם היד כאילו לא קרה כלום והכל בסדר.
האמת שהדחיפה לא היתה רצינית, אבל בכל זאת רציתי לראות באם נגרם נזק לאוטו.
עצרתי את הרכב באמצע הכביש וניגשתי לפגוש האחורי של הרכב לראות אם קרה משהו, בטרם הספקתי לעשות זאת בעל הרכב ישר צעק: "לא קרה כלום !!" "לא קרה כלום" וצפר לי בחוזקה.
במבט ראשון הכל היה בסדר, הכל במקום, ראיתי כתם צבע קטן שהוא שטותי.
הפגוש היה במקום ולא היה משהו מיוחד.
אבל כשלגורילה שישבה שם ברכב לא היתה סבלנות והוא אמר לי "סע! אני ממהר להלוויה לא קרה כלום לא קרה שום דבר"
פשוט עלה לי הסעיף. אמרתי לו שיחכה כמה רגעים ויתן לי לבדוק כמו שצריך שהכל בסדר.
הוא ענה בחוצפה "לא קרה כלום, לא נגעתי בך בכלל! עשיתי לך עם היד שתיסע אני חייב לנסוע להלוויה" הגבתי לו "אין בעייה, תיסע, אני מבחינתי אתקשר למשטרה."
הוא הגיב "תקשר למשטרה" נסע 10 מטר רוורס, ועקף אותי היישר לרמזור.
באינסטינקט בסיסי, תוך כדי שאני לא יודע איזה נזק נגרם לרכב ומה קרה, יצאתי מהרכב והוצאתי את המצלמה של האייפון על מנת לצלם את מספר הרכב וסוג הרכב שנתקע בי.
כשהיה ירוק, הנהג הגורילה דהר במהירות של 120-140 כאילו היה באיזה מרדף.
לאחר כ-2 קילומטר בצומת הבאה כבר היה פקק. פגשתי בגורילה ואשתו הלא פחות צ'חצ'חית פתחה את החלון. אני הייתי זה שדיבר ראשון: "לצערי פגשתי בישראלי המכוער שנתקע בי מאחורה באוטו אבל לא היה מספיק גבר כדי להישאר וישר ברח".
אשתו של הגורילה ישר הגיבה: "תשתוק" והגורילה (הנהג) הוציאה מפיה: "יא בן יונה תעצור את הרכב בצד אני מאנייק אם אני לא מפוצץ אותך במכות".
אני לא שמעתי את החלק של "אני מפוצץ אותך מכות" וכבר בחלק שהוא אמר "תעצור בצד" אמרתי לו "תצעור בצד" - רק בדיעבד שמעתי שהוא מתכוון לצאת כדי להראות כמה הוא גורילה.
באמת כעבור 20 מטר הוא עצר בצד, וכאשר הוא ראה שאני לא יוצא הוא התחיל לרדוף אחרי(בריצה, לא עם הרגל) באמצע הכביש (היה פקק קטן כי עבדו בכביש).
תפסתי את עצמי מהר בידיים וחתכתי ברווח של בין 2 הנתיבים, הבנתי שיש לי עסק עם איזה צ'חצ'ח גורילה, שחושב שהוא יכול לקחת את החוק לידיים שלו ולעשות מה שבא לו.
כל שאר הנסיעה, בערך כ-10 דקות נסיעה עד שאני המשכתי לכיוון אחד בצומת והוא לכיוון אחר, הקפדתי לשמור ממנו מרחק ושיהיו כמה רכבים ביני לבינו.
המסקנה שלי מכל הסיפור הוא שיש כמה זבלים מגעילים במדינה הזאת שאין מה לעשות, ולפעמים עדיף לסתום את הפה מאשר להתעמת איתם. לא יודע איך הסיפור הזה היה נגמר אחרת, אבל אין ספק שחייבים לסנן את כמות הזבל שקיימת במדינה שלנו.