בכללי אני לא כותב פה בכלל אלא בעיקר קורא, זה אחלה פורום.
אני חייל משוחרר, משתדל לחסוך כל כסף כי אני יודע שאצטרך אותו ללימודים.

אני עובד בחברה מסויימת, בשירות לקוחות-מחלקה טכנית שכזו, מרוויח כ-5000 ש"ח שאני מזיע ועובד קשה בשבילם (לא צריך לספר לכם כמה עבודת שירות לקוחות היא תובענית, במיוחד כשמדובר בלקוח הישראלי). אני מצליח בלחץ לחסוך כ-3000 ש"ח מהם, זה פשוט לא מספיק לכלום וזה מקדם אותי ממש במעט.

יש לי חברה כשנה וחצי, שהיא קיבלה עבודה מצויינת עקב התפקיד שהיא הייתה בו בצבא, היא עובדת בהיי-טק ויש לה כבר נסיעות לחו"ל מטעם העבודה, עבודה מאתגרת עם אפשרויות רבות לקידום, למרות שתחום המחשבים זה בכלל לא התחום שלה.
בקיצור נפלה על תפקיד מצויין למרות שמבחינת השכלה וניסיון תעסוקתי בתחום אני עוקף אותה בכל אספקט אפשרי. בנוסף היא מרוויחה כמעט כפול ממני. כל מה שעובר לי בראש זה שעל כל חודשיים שאני עובד, היא עובדת חודש - אלוהים אדירים, איזה אבסורד.

אני מבסוט מאוד בשבילה מחד, אבל מאידך זה מתסכל אותי ממש, לדעת שמישהו כ"כ קרוב אליי מרוויח כמעט כפול ממני, עם נקודת פתיחה פחות טובה משלי, ועל הדרך עושה פחות או יותר את עבודת חלומותיי.

אני מנסה בכל אפשרות לראות איך אני יכול להגדיל את ההכנסה שלי ואני עם עבודות זמניות מצליח להגדיל אותה ב-500 ש"ח בלחץ במקרה הטוב מאוד.
לא יודע מה לעשות, אני מרגיש מתוסכל ממש, יש בי כ"כ הרבה פוטנציאל ויצירתיות, עם חוש טכני מצויין, הבנה ואהבה ענקית למחשבים, שבבי עיבוד זורמים לי בדם, ואני מעריך את עצמי כמישהו שהוא עובד טוב מאוד (החסרתי יום אחד בלבד בחצי שנה שאני עובד שם).