רקע:
אנחנו בשני עולמות שונים,
היא גרה קרוב אלי אבל בגלל הלימודים עברה לירושלים
הלימודים שלה נורא אינטנסיביים והיא חוזרת רק בחמישי לילה,
לעתים רחוקות נשארת ללמוד בירושלים. מסיימת שנה א'.

אני גר במרכז ועובד במשרד הבטחון, שעות הפוכות נעדר הרבה זמן
מהבית, ללא יכולת תקשורת.
לפעמים נעדר גם מסופי שבוע.. ( = לא מתראים שבועיים)

הקשר שלנו הוא בעיקר טלפוני,
אף פעם לא הייתי בן אדם של טלפונים, לא מסוגל לדבר שעות בטלפון
אני מעדיף פנים אל פנים.
החיים שלי כרגע זה העבודה. המשמעות היא שרוב הדברים שעוברים עלי
בחיים, הם לא נושאים שאני יכול לדבר עליהם, במיוחד לא בטלפון.

החלטתי שזהו, אני סובל בקשר, כבר לא זה. יש אהבה, אבל כבר לא יכול לשאת
את הסבל הזה, הגעגוע הרע. ככה לא צריכים להרגיש בקשר.
אני נותן המון, עושה הרבה נסיעות לירושלים והרבה וויתורים.
מעבר שלי לירושלים לא רלוונטי.

המצב לא הולך להשתנות ב4 שנים הקרובות, לימודים שלה,
ואני מתחיל ללמוד הנדסה בת"א שנה הבאה.

היא נסעה אתמול לירושלים,
אני עובד ממחר עד יום שישי (לא זמין עד יום שישי)

כל סיום קשר אצלי היה קטסטרופה.
היא באמת בחורה טובה, ועם כל הצער והכאב, זה לא יכול להמשיך.
הכי גרוע זה שהיא חלק מהחבר'ה.

איך עושים את זה בצורה הכי פחות פוגעת?
איך אתם הייתם עושים את זה?

סליחה על החפירה,
זו פעם ראשונה שאני רושם משהו כזה בפורום.

תודה רבה

הכי נכון זה לדבר על זה,אל תתחיל ישר עם פרידה,כי בסופו של תהליך אם תדברו על הנושא,על הקשר ואיך אתם מתקדמים יכול להוביל לפרידה הדדית ורגועה יותר...