היי חבר'ה.כל החיים שלי רציתי חברה ובגיל 22 כשזה הגיע אני מגלה כמה וכמה דברים על עצמי ואני ממש לא שמח עם זה
אנחנו 7 חודשים ביחד,
נהפכתי פשוט להיות חייל שלה, אוי ואבוי אם אני אומר לה לא.
היא באה אליי בגישה של "אני רוצה שתעשה מה שבא לך" אבל בפועל זה לא ככה
אני תמיד יוצא אשם בהכל והקטע הוא שבויכוחים שלנו אני פשוט סותם את הפה ולא מדבר כי אין לי מה להגיד
סוג של נכנס להלם שתיקתי כזה
דברים שהיא כן צודקת בהם זה שאני לא משקיע בה ודיי אדיש לקשר, זה נכון ואני מסכים עם זה
אבל בכל שאר הדברים לדוגמה, הבטחתי לה שהיא תבוא אליי מוקדם אבל בסוף חבר ביקש שנלך לים, אמרתי לה שאני רוצה ללכת לים
וכאשר היא הגיעה אליי מאוחר יותר היא התחילה לבכות שנמאס לה ממני, אני הבטחתי לה שהיא תבוא אליי מוקדם וזה לא קרה בסוף
מעבר לכל זה היא מתערבת לי בכל דבר שאני עושה כמעט, מעניינים רפואיים ועד מצבי הכספי, או מה אני עושה בבית
היא באוקטובר חושבת שאני עובר לגור אצלה ביחידת הדיור, לא יודע איך להגיד לה שזה לא יקרה כי אני ממש לא מתכוון לעבור לגור אצלה ואצל האמא החולת נפש שלה
אצלהם בבית האבא הוא החייל של האמא והיא למדה את זה מאמא שלה ואני מפחד שזה מה שהולך לקרות...
אני מפחד להיפרד ממנה וזה מהפחד להישאר לבד, מעבר לזה שאנחנו עובדים ביחד ואני אראה אותה כל יום וזה לא מתאים לי
אני ממש מפחד מזה שאני אשאר לבד, אני מרגיש שאני הולך להרוס לעצמי את החיים בגלל החוסר יכולת שלי להתמודד