דיברנו שבוע וחצי לפני הפרידה, וקיבלתי ממנה את ההרגשה שהכל בסדר, שהיא מאמינה בי, שיש תקופה קצת קשה, ולא קרה שום דבר, ונתגבר עליה ביחד, ופתאום זה בא לי בבום....

אני לא באמת מצליח להתגבר עליה, אני פשוט מתנהג כמו מפגר כדי לא לכתוב אשכולות מהסוג הזה, כדי לא לחשוב עליה, אז אני הולך מבזבז כסף על שטויות, משתדל להיות תמיד בתעסוקה...

עכשיו מה שמפריע לי, שהכרתי את הבחורה ממש טוב, בכול זאת 4 שנים, ויוצא לי קצת לעקוב אחרי ההתפתחויות איתה מאז הפרידה, וכאילו כלום לא קרה לה, הבחורה חיה את החיים, מאושרת, זה לא שאני מתקשה לקבל את זה, אבל הציפיה הכי ברורה אצלי הייתה שגם אם נפרד, אנחנו עדיין נשמור על קשר, קשה לי להסביר את הקשר ביני לבינה, זה היה משהו מיוחד ומוזר בו זמנית, תמיד דיברנו על זה שגם אם נפרד, אנחנו לא יכולים להיות רחוקים אחד מהשני לעד, הקשר תמיד יישמר, וכלום, שום דבר, אני מסתכל על מה שקורה איתה, וקשה לי לקבל את זה, קשה לי להיות זה שנתן הכי הרבה בקשר בנינו, זה שהפך אותה מבחורה חסרת בטחון, לבחורה עם בטחון, לבחורה שלא ידעה מה זה בירה, לבחורה שמכירה לא מעט סוגי בירות, כאילו נתתי שם כל כך הרבה, וקיבלתי ממש בעיטה לפרצוף...

שמע אחי, אם אתה רואה את המצב שזה נגמר סופית באמת.
פשוט תשחרר, כמה שזה קשה.
אבל אם אתה באמת באמת חושב שזו הייתה טעות ואתה לא מבין מאיפה זה הגיע ובאמת כמו שאתה מכיר אותה הרגשת שזה קשר אמיתי. תדרוש לדעת למה זה קרה, בכל זאת.. 4 שנים לא נזרקים לפח סתם ככה.

בכל מקרה , תהיה בטוח שהיא מבואסת מזה גם. למראית עין היא תשדר עסקים כרגיל אבל עמוק בפנים קשה לה (כמה? לא יודע, אבל בטוח שהיא חושבת עליך).

הרבה דברים בקשר נאמרים שהכל סבבה, ופתאום שנפרדים כל מה שנאמר שווה לפח (חלק יגידו גם שהבחורה שיקרה/לא באמת הרגישה ככה).

עצה שלי,
תנתק איתה כל קשר. החל מטלפונים ועד פייסבוק. סתם אתה תזוק מזה בסוף.
ולגיתמי שתרגיש שנאה. בהתחלה האמנת שהיא תחזור, שזה לא קרה מתחילים לפתח שנאה. וזה הגיוני. קל לנו כבני אדם לכעוס על מישהו מאשר לרחם על עצמנו.

אין מה לעשות אחי, אתה מספר בעצמך שהיית בתקופה קשה. כמה שכל אחד מאוהב חושב שיש לו את הבחורה הכי מדהימה והכי תומכת שאפשר אישה בסופו של דבר היא אישה והיא צריכה גבר חזק שיגונן עליה (לא פיזית. נפשית).
להפגין חולשה מדי פעם בקשר זה לגיטימי אבל כשתקופת החולשה שלך מתמשכת וזוהי תקופה ארוכה בה הבחורה צריכה לתחזק אותך זה הופך את כל הקשר על פיו והיא מרגישה לא במקום שלה.

יכול להיות שהתחושה הזו חלחלה בה תקופה מסוימת והיא לא ידעה איך לעשות את הסטופ הזה, ברגע שנפרדתם היא מרגישה הקלה מסוימת.

אתה יכול לשנוא את הבת יונה ואתה יכול להבין אותה ולשמוח בשבילה. להמשיך לחשוב עליה ולשבור את הראש ב"מה היה אם" לא יתן לך כלום.

שלא תבין לא נכון , זה טוב לעשות מה שאתה עושה , פשוט זה לא מתאים לכול סוגי הבחורות.

יש בחורות שיזרמו עם זה הכול יהיה להם טוב ויקבלו את כול מה שהם צריכות מהזוגיות , אבל בשלב מסויים הם "יתרגלו" לטוב מידי , ויהיה "חוסר עניין" בקשר..

זה לא שאני לא עושה את זה עכשיו , אבל כמובן בצורה יותר מבוקרת.

לא אומר שלא צריך לתת הכול , אבל כן אומר שלא צריך לתת את זה כול הזמן.

בנוסף לזה שמערכת היחסים שלי כרגע היא לא עם בחורה ישראלית ככה שהרבה יותר קל לתת ולקבל בתמורה הערכה וקבלה מהצד השני , אבל לא נכנס לזה עכשיו..

נ.ב

הייתה לי פרידה דומה עם הזמן זה יעבור ואתה תכיר מישהי אחרת שתפריך את כל התיאוריות שבנית על הקשר שהיה לך

יכול להיות שאני טועה כי אתה ילד, או שאני צודק כי אדם אדם בוגר.
אני מאמין שאתה תמצא מישהי שתלמד להעריך את הנתינה וגם תעניק בהתאם.

כל המשחקי כבוד של אם תתן לה יותר מדי היא תדרוך עליך אלו דברים שהחברה המציאה וחלחלה לאנשים אלו דברים לא תקינים.
אם בנאדם אוהב - בנאדם נותן.