מכירים את זה שאתם מגיעים לתקופה שפשוט אין לכם כוח לכלום והכל סביבכם טוב ורק לכם לא?נתחיל מזה שאני משוחרר 3 חודשים, הייתי מועמד לתפקיד בצבא, נעזוב את זה כרגע במשך חודשיים התמיינתי ומשום מה בסוף אמרו שאני לא מתאים, המשכתי הלאה עם חיוך.
חיפשתי עבודה בתחום שעסקתי בו (טמ"מ) למי שמכיר, אך לרוע מזלי נסיון מקצועי אין לי יותר מידי, כי הייתי בגדוד ומשם יצאתי לקצונה, אז כמובן שאני לא יכול לעבוד בשום חברה רצינית אלא רק הלפדסק שגם את זה אני לא מצליח למצוא.
בזמן שכל החבר'ה שלי מהקורס עובדים בחברות הגדולות, מקבלים משכורות אדירות (למשוחררים) טסים לחו"ל ע"ח החברה.
אני עדיין מחפש לי עבודה.
אני כרגע עושה פסיכומטרי לא יודע באמת מה הכוון שלי, חשבתי על מדעי המחשב אבל גם זה לא בטוח.
המצב עם החברה עולה ויורד, משהו שקורה כבר הרבה זמן.
מת לעוף מהארץ הזאת לאיזה חצי שנה אפילו חודשיים, גם עם החברה.. אבל לא רואים את זה קורה בזמן הקרוב.
בקיצור הכל חרבנה.
נ.ב
הכי באסה בכל העניין, שאני פאקינג בבית כאילו אני בחופש תמידי, לא עובד, רק לומד לפסיכומטרי ומשחק במחשב כמו איזה חנון מסריח ומרגיש כל כך מבוזבז..!!
פרקתי קצת 
יום טוב אנשים 
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
