אמנם זהו השבוע הראשון שלי בב"ג, אבל אחרי שהיה לי הרבה אוויר במפרשים ורצון אמיתי ללמוד (וכן גם לצאת ולבלות מידי פעם, בכל זאת-ב"ש), אני חושב שכל הרוח התנדפה, ובמקום זה נכנסו תחושות של באסה ותסכול.אני חושב שהבעיה העיקרית שלי היא שיש לי די הרבה חוסרים מהעבר (לפחות בקורסי המתמטיקה: לינארית, חדווא 1, לוגיקה) וזה גורם לי לאי נוחות רצינית. הגעתי למצב של באסה קצת ולחשוב אם באמת אני מתאים למסגרת הזאת או אולי שווה לוותר ולעבור לאקדמית או משהו. הקטע שאני לא רוצה לשפוט אחרי שבוע שהוא בעיקר היה מלא בהלם ותסכול (מרצים שמדברים חצאי משפט בעברית, מלחמה על מקומות בדחיפות ובהמתיות, חוסר בחברים שיכולים לעזור ועוד...) ואני גם קשור בחוזה בדירה ככה שאני לא יכול פתאום לקום ולברוח חחח. וגם אם כן, מה זה בעצם אומר עלי? מצד שני, צריך לדעת מתי לוותר חח...
הבעיה היא שאני באמת לא יודע איך ללמוד, זאת אומרת שאין לי בעיה להשקיע את כל זמני בזה אבל אין מישהו שבאמת יכול לכוון איך להשלים דברים ואיך להתקדם מבחינת הלמידה. המליצו לי על הרצאות ביוטיוב של המרצים מהטכניון ועל ספרים כמו של בן ציון קון וכו' אבל לא יודע עד כמה זה פרקטי וכמה זה באמת יועיל. כאילו נגיד הביאו לנו תרגילים לעשות בכל הקורסים אז מה עלי לעשות לנסות לפתור את התרגילים, ואם אני אתקע (ואני די בטוח שזה יקרה) אז לשאול חברים וכו'? לפתוח ספר או ויקידפיה? אולי עדיף איזה מורה פרטי לשעה- שעתיים בשבוע...
אני מתלבט אולי יש מקום לשיעורים פרטיים או עזרה כלשהו מהאגודה, גם אם אני יבקש עזרה מחברים לקורס (שנראה שרובם מבינים את החומר ועומדים קצב של המרצים) לא נעים "ליפול" על מישהו שיתחיל להסביר לך דברים שאצלו מובנים מאליהם.
אני גם מרגיש שבמהלך ההרצאה עצמה בעוד אנשים קולטים מהר מאוד ועומדים בקצב של המרצים, לי לוקח יותר זמן להבין ואני באמת צריך את הזמן הזה לבד כדי לעבור שוב על הדברים, שגם שם יש מצב שאני פתאום אתקע, ויוצא מצב שאני מאבד את המרצה לחלוטים וכותב כמו תוכי.
באמת שלא ציפתי שזה יהיה ככה, כאילו כמה שהכינו אותי לזה אתה אף פעם לא יודע באמת כמה זה קשה בהתחלה.
אשמח לשמוע ממכם על דרכים לעבור את הסמסטר והשנה הזאת, שכמה שמכינים אותך אליה שום דבר לא באמת יכול להעביר אליך את ההרגשה המוזרה הזאת.