כרטיסי אשראי:
1. כל פעם שאתם מגהצים את כרטיס האשראי, חברת האשראי מקבלת עמלה כלשהי. כיוון שהם מרוויחים כסף מהשימוש שלכם, אין שום סיבה בעולם לשלם להם דמי שימוש/דמי חבר/כל תשלום חודשי קבוע אחר.
לא רוצים לבטל לכם את התשלום החודשי? תבטלו את הכרטיס. המעבר לכרטיס אשראי אחר וביטול הקיים הוא נוח ופשוט ואינו כולל שום טרחה לשם כך.
איזה כרטיס אשראי לעשות במקום? בסעיף הבא.
2. כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים הם הלהיט החדש, ויש לזה סיבה: כל רשת יכולה לעשות לעצמה אחד. קונים הרבה בשופרסל? תעשו את הכרטיס אשראי שלהם. אוהבים לקנות בקניוני עזריאלי? תעשו כרטיס אשראי של מולטי עזריאלי. מבלים במשביר לצרכן ובניו פארם? גם להם יש כרטיס אשראי.
תשתדלו לעשות כרטיס שמתאים לכם כמה שיותר. המבחר גדול, והחברות רודפות אחרי לקוחות.
*חשוב* לבדוק על מה אתם חותמים. הכרטיסים האלה הם כרטיסי אשראי לכל דבר, על כל המשתמע מכך.
הסתייגות: אם אתם נוטים לאבד את החשבון עם יותר מכרטיס אשראי אחד, תבחרו את זה שהכי משתלם לכם על פני האופציה של לעשות יותר מכרטיס אחד.
3. יש חברות אשראי (לדוגמה ויזה כאל) שנותנות הנחות קבועות ברשתות בהתאם לסכומים החודשיים שאתם מוציאים. שווה לבדוק ולנצל.
4. תירשמו לאתר האינטרנט של חברת האשראי וסגלו לעצמכם מנהג: פעם בשבוע-שבועיים (וחובה מספר ימים לפני תאריך החיוב) להיכנס לאתר ולבדוק שאין שום דבר חריג בחיובים, ושלא מצפה לכם הפתעה בתאריך החיוב.
5. תשתדלו לשלם כל דבר בכרטיס אשראי. הרבה יותר קל לעקוב אחרי ההוצאות בכרטיס אשראי: נכנסים לאתר האינטרנט של חברת האשראי ורואים בדיוק על מה הוצאתם את הכסף. למזומן יש נטייה להיעלם הרבה יותר מהר.
הסתייגות: אם אתם מהאנשים שעבורם כרטיס זה "אצבע קלה על ההדק", הכלל הזה לא תקף לגביכם ועדיף שתקנו רק במזומן.בנקאות:
1. יש לכם שני חשבונות בנק? חבל על הכסף. תאחדו לחשבון אחד ותעבדו רק איתו. הכפל עמלות לא מועיל לאף אחד חוץ מלבנק שלכם
2. מקור ההכנסה העיקרי של הבנקים הוא עמלות. יש היום בנקים שמוכנים לתת לכם מספר שנים עם פטור מעמלות עו"ש (לדוגמה אגוד ומזרחי) – לעבור בנק זה פרוצדורה הרבה יותר קלה מבעבר: הבנק *מחויב ע"פ חוק* להעביר את כל הוראות הקבע שלכם וכרטיסי האשראי לבנק החדש. אתם לא צריכים לעשות שום דבר.
3. נולד לכם ילד? מזל טוב! זה הזמן ללכת לבנק ולפתוח לו תוכנית חיסכון. חיסכון של 100 ש"ח לחודש במשך 20 שנים (ריבית של 8%) ייתן לכם 60 אלף ש"ח. סכום שבהחלט יכול לממן לימודים באוניברסיטה.
4. מפקידים לתוכניות חיסכון באופן חודשי? חשוב לבדוק שלא שוחטים אתכם בעמלות (בייחוד אם החיסכון הוא קנייה של ניירות ערך בבורסה) – לדאוג להוריד את עמלת הקנייה למינימום האפשרי (0.3-0.4% למי שלא פעיל בשוק ההון) ולבטל את עמלת המינימום (בברירת מחדל היא 30-40 ש"ח לפעולה)
5. אוברדרפט עולה ביוקר. לא חוסכים אם יש מינוס. גם אם זה אומר להפסיק את החיסכון לתקופה מסוימת עד שהעו"ש יתאפס.
צרכנות:
1. לכל מוצר ושירות יש "סוף עונה". למכוניות, למכשירי חשמל, לפלאפונים, למנויים לחדר כושר וכו´. רוצים לקנות משהו? תבררו ( =חיפוש באינטרנט) אם לא כדאי לכם לחכות עוד חודש ולהיכנס למבצעי ההנחות.
2. הולכים לקנות משהו? תעשו בדיקה מקיפה באינטרנט ותבואו עם הידע המתאים והשאלות הנכונות. לא מעט מוכרים מגלים יצירתיות ברגע שהם מבינים שעומד מולם מישהו שמבין עניין ויודע *בדיוק* מה הוא רוצה לקנות.
3. תבדקו טוב אם המבצע שמציעים לכם הוא באמת מבצע. ההטעיות הפופולאריות הן מבצעי אחוזים למיניהם. דוגמה אמיתית שהתרחשה לאחרונה: חנות הציעה 20% הנחה על המוצר הראשון או 50% על השני או 70% על השלישי. נניח ואנחנו קונים מוצר של 1000 ש"ח.
על מוצר אחד נשלם 800 ש"ח, על שניים נשלם 750 ש"ח למוצר, ועל שלוש מוצרים נשלם (הפלא ופלא) 766.6 למוצר.
4. עוד מבצע פופולארי זה פריט שני בX אחוז הנחה. זה מבצע נחמד אם אתם באמת צריכים את הפריט הזה. אם לא, הוציאו מכם עוד כסף סתם ואתם יצאתם בתחושה שקיבלתם הנחה, למרות שלא רק שלא קיבלתם הנחה על הפריט שרציתם, אלא קניתם עוד פריט שלא הייתם צריכים.
5. תווי קנייה – הרבה מאוד עובדים במדינה יכולים לרכוש תווי קנייה על בסיס קבוע (נותנים 18% הנחה במגוון בתי עסק ו8% הנחה במגה ושופרסל). אם אתם מכירים מישהו שיכול לקנות לכם תווים מדי פעם – מומלץ בחום!
עבורת ומשכורת:
1. הדרך הכי טובה להגדיל את ההכנסה הפנויה היא להגדיל את ההכנסה הכללית. אם מתאפשר, תנסו לבדוק כל כמה שנים כמה אתם "שווים" בשוק העבודה. זה יכול להוות בסיס מצוין לבקשה להעלאת שכר.
2. הפרשות סוציאליות הן הדבר הכי חשוב שיש לכם ממקום העבודה. חובה לוודא שאתם מקבלים הפרשה על 100% מהשכר, ולנסות להימנע מכל מיני תוספות שלא נכנסות לחישוב הסוציאלי
3. נכון להיום, קרן השתלמות זו המתנה הכי גדולה שמדינת ישראל נותנת לעובדים שלה: השקעה בשוק ההון פטורה ממס. רוב האנשים מושכים את הכסף ברגע שאפשר ומכסים איתו את המשכנתא / קונים רכב וכו´.
אם תפקידו 1000 ש"ח לחודש לקרן השתלמות (הפרשות עובד + מעסיק) בריבית של 8% ל7 שנים, תקבלו 91 אלף ש"ח (רווח של 23 אלף ש"ח)
אם תשאירו את הכסף "רק" עוד 3 שנים, הסכום יהפוך ל148 אלף ש"ח (רווח של 51 אלף ש"ח, יותר מפי 2!!)
ריבית דריבית היא כלי מדהים – אבל צריך שיהיה לה בסיס איתן כדי לנצל אותו. לא חייבים את הכסף של הקרן השתלמות? תשאירו אותו לצבור ריבית. הוצאה של הכסף והשקעה שלו בשוק ההון לא כדאית – בניגוד לקרן השתלמות, תיאלצו לשלם מס על הרווחים.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
