אם הדבר הזה ייחשף זה ייפגע באנשים שאני מאוד אוהב, שזו הסיבה שמבחינתי לעולם זה לא ייחשף. לא לדבר על זה שיש סיכוי שזה יפרק משפחה שלמה (כלומר קשר אחים\אחיות הורים\ילדים, לא יפרק משפחה מבחינת גירושין), דבר שאני לא אקח על המצפון שלי בחיים.

אבל מצד שני הייתי נורא שמח לחיות את החיים שלי בלי לדעת את כל הגועל נפש הזה - מסוג הדברים שאתה רואה בטלוויזיה.. ונכון לא כל המשפחות תמיד שמחות, ואני הראשון ששונא לראות את כולם בחגים.. ותמיד אני שומע על מלחמות ירושה בכל מני משפחות וכל מני דברים.. בחיים לא חשבתי שבמשפחה שלי יכול להיות דבר כזה.

אני מצטער שאני יודע את זה.. זה דבר שהתגלה לאט לאט, במשך כמה שנים.. זה התחבר לי במוח תמיד, עוד חוליה ועוד חוליה.. ושמעתי דברים פה ושם (שלא הייתי אמור לשמוע, בלי שהקשבתי)... וייסלח לי אלוהים, לפני קצת יותר משבוע, הייתה לי הזדמנות והייתי חייב להאזין לשיחה (שזה דבר פסול מיסודו! ואני יודע על זה ובאמת מקווה שיסלח לי אלוהים), ושם בעצם קיבלתי גושפנקא מלאה למשהו שהתחיל להבזיק לי במוח לפני 5-6 שנים.

אני לא יודע אם אוכל להתאפק, אולי אדבר על זה עם אבא שלי מכיוון שהוא האדם היחיד במשפחה שלי שאני יודע שיוכל להכיל את זה, כל אדם אחר.. בטח לא אמא שלי, או מישהו מהמעגל הקרוב אליי (אחים וזה).. אף אחד לא יוכל לשתוק, אולי אני אשתף אותו כי זה כבד...

ובנוגע לפורקן, נפרוק על איזה חבר מסכן באיזה ערב שנהיה שיכורים או משהו.. חחח.

ואגב זה לא משהו עסיסי או פיקנטי שיש לי מה לספר לגביו.. זה התייחסו בין אמא שלי לצד השני שלה במשפחה ודברים שעשו לה ולני (בעיקר לי בעצם) במשך שנים.

אפשר לחלק אנשים בעולם ל-2 סוגים: כאלה שלא יתנו לאף אחד לדרוך עליך, יחפשו את הצדק, ולא יוכלו להשלים עם אי-צדק. ויש סוג אחר של אנשים שזה עובר לידם (אפילו שזה לפעמים נורא קרוב ומשפשף).

ואני אתן דוגמא כדי שתבין על מה אני מדבר...

למשל נסתכל על בניין מגורים,

תמיד יהיו את אלה שיתלוננו למה הגינה לא מספיק מושקעת, למה לא מחליפים את הנורות בזמן, למה הילדים עושים רעש למטה.
ויש כאלה שלא יתערבו, לא יגידו שום דבר.. מה שהרוב מסכים ככה טוב להם.

כלומר יש אנשים ש"מדלגים" על הדברים וכאלה שלא. (ברור שזה משנה אם זה דבר גדול ועקרוני או דבר קטן וזניח).

אני לרוב "מדלג" אבל משנה את צעדיי.

ואם נחזור לדוגמא של הבניין - היו כאלה שחשבו שצריך להשאיר את הדלת של הפח סגורה, והיו כאלה שאמרו "למה לסגור... כל פעם לפתוח שזורקים את הזבל? שיישאר פתוח".. הועד (האפס, סליחה..) החליט שזה יישאר פתוח ולא מעניין אותו מה יהיה.

כלומר לא סוגרים את זה על מנעול (אין מנעול) ואין שלט שמבקש לסגור את הדלת. הוא לקח את הדלת, עם חוט פלדה וקשר אותה ככה שאי אפשר היה לסגור.

אני התנגדתי לזה, חשבתי שהדלת צריכה להיות סגורה מ-2 נימוקים - זה מביא חתולים והסרחון יוצא ככה הרבה יותר החוצה והרכב שלנו חונה קרוב יחסית לזבל (אומנם לא הכי קרוב).

אז היו שהקימו צעקה אבל זה לא ממש עזר.. אני הלכתי על תוכנית אחרת, דיברתי עם כמה שחשבו כמוני ושכנעתי אותם תמיד תמיד תמיד לסגור את הדלת.. יצאתם לעבודה בבוקר? לכו שניה לסגור את הדלת, ירדתם להבי משהו מהמחסן? לכו שניה לסגור את הדלת.

הסרתי את החוט פלדה (למרות שהוא שם עוד פעמיים אחר כך, המשכתי להסיר).

אחרי חצי שנה אתה יודע מה המצב היום? הדלת 90% מהזמן סגורה.. למה? כי הרוב השפוי של הבניין בא.. רואה דלת סגורה, אז אחרי שהוא זורק את הזבל הוא סוגר אחריו את הדלת..

רק הבעייתים בכוונה משאירים פתוח.