היי אני כותב את זה יותר בשביל להתפרק לא מאמין שיש איזה "טיפ" שישנה לי את מבנה האישיות אבל בכל מקרה הנה הסיפור..אני עובד בתחום התכנות ובעיקרון הייתי בצוות של 2 אנשים.. אני והבוסית שלי. הבוסית שלי עובדת בחברה משהו כמו 7 שנים והיא פיתחה את כל התוכנה בעצמה (עם סיוע של עובדים אחרים שהיו בתפקיד שלי בעבר וגם דרך חברות אאוט-סורסינג).
לפני חודש וחצי בערך הבוסית שלי יצאה לחופשת לידה (והיא כנראה תקח 3 חודשי חל"ת מעבר ל3 חודשים שמגיעים לה עפ"י חוק) ומאז היא לא זמינה ונוצר מצב שאני אחראי על כל התוכנה ותמיכה בלקוחות...
עכשיו אין לנו תוכנה אחת שמתאימה לכל הלקוחות, אפשר להגיד שכמעט לכל לקוח יש תוכנה נפרדת בשבילו.
מעבר לזה, נושא התמיכה בלקוחות הוא מאוד חשוב למנהל פה, כי אם התוכנה לא עובדת כמו שצריך ואנחנו לא מטפלים בזה אז זאת עילה ללקוח לפוצץ עסקה. לכן יוצא שאם לקוח שולח לי אימייל ואני לא עונה תוך כמה שעות המנהל מזכיר לי שאני צריך לענות.. ואני כל הזמן בחרדות שיצוץ איזה לקוח מהעבר ואני לא אדע מה לענות לו כי לא הייתי מעורב בפרוייקט הזה.
בקיצור הייתה תקופה שכל שבוע הייתי בטוח שעומדים לפטר אותי.. לשמחתי מאז המנהל עשה כמה צעדים "בוני אמון" (העלאה במשכורת רכב וכו) אבל עדיין כל אימייל שמגיע מכניס אותי לסטרס וכל שיחה שאני מקבל מחוץ לשעות העבודה אני חושש שאולי מתקשרים להגיד לי שיש איזו תקלה נוראית שאני אצטרך לטפל בה...
לא ציינתי שגם העסיקו מתכנתת נוספת שתומכת בי (היא מיועדת לפרוייקט אחר ותעבור אליו כשהבוסית שלי תחזור) וזה באמת עוזר הרבה.. לחלוק את הנטל עם עוד מישהו.. וגם ברור לי שהמנהל מודע לכך שיש באגים ושזה חלק מהעבודה (לפעמים גם יש תקלות חומרה) אבל עדיין קשה לי להתמודד עם כל הלחץ הזה..
אז זהו זה הסיפור... אם יש לכם הערות/הארות/סתם תגובות אשמח לשמוע
שיהיה יום טוב וחג שמח