מזה כשלושה שבועות אני מחליפה חברה שעברה ניתוח שהסתבך במקום עבודתה.
אחרי כ- 10 שנים שישבתי בבית אני עובדת מ- 9-17 (Working nine to five זה היה מתבקש.... )
יש ימים זה גולש מעבר ל- 17. אני מגיעה הבייתה גמורה מעייפות ולא מסוגלת לתפקד.העבודה היא ניהול משרד של יבואן בתחום חומרי הבניין (אריחי ריצפה שונים, מלט, סיד ,חצץ ועוד..)
עיקר היבוא הוא מטורקיה, ספרד ואיטליה.
חלק גדול מהעבודה הוא לדבר ולהתכתב עם הספקים בחו"ל, היבואן עצמו לא דובר אנגלית בכלל, לכן התקשורת עם הספקים השונים היא החלק שלי בלבד.
לא עשיתי כמעט שימוש בשפה האנגלית עוד מימי בית הספר (זה היה מזמןןןןןןןןן) ובכתיבת מיילים נתקלתי בקצת קשיים.
לשמחתי כמה מלאכים כאן ברוטר סייעו לי, אז זו אחלה הזדמנות להודות להם.
מול ספק אחד נתקלתי בבעיה רצינית, הוא איטלקי שלא מדבר אנגלית....
נזכרתי שיש בחור מרוטר שלומד באיטליה פניתי אליו הוא יצר קשר טלפוני עם הספק ומכאן הדרך להבנות עם הספק הייתה קצרה. אז תודה גם לך
היום הגיע אלינו ספק מטורקיה שאנחנו מתכוונים ליבא ממנו חומר גלם חדש על מנת להחדיר אותו לשוק הישראלי.
החומר הזה יצטרך לעבור בדיקות רבות עד לאישור מכון התקנים הישראלי (תו תקן) היום ביצענו כמה ניסויים עם החומר והתוצאות היו מעולות.
אולם הדרך עוד ארוכה לגביו....
ובכלל ביום כזה שמגיעים אורחים מחו"ל אני זו שאוספת אותם משדה התעופה, דואגת להם למלון ולמעשה מלווה אותם לאורך כל שהותם בארץ וכל ההוצאות על חשבון העסק.(מסעדות בתי קפה דלק..) ומה שהכי נפלא, אני מחוץ למשרד - כיףףףףףףףףףףף חחחח
בקיצור למרות העייפות אני די נהנת בעבודה הזו, חבל שהיא לתקופה קצובה...
(עד שהחברה תחלים)
ושוב לארבעת המלאכים שלי תודה