שלוםאני בדרך כלל לא נוהג לחשוף את עצמי כאן אבל מצאתי לנכון לכתוב בעניין אישי כלשהו מאחר ויש כאן דעות רציניות ואנשים שאולי יכולים לעזור לי לפתור סוגיה.
אני בן 25, מבחינת מערכות יחסים, אני יכול להעיד על עצמי שאני ממש לא מנוסה. לאחרונה הכירו ביני לבין מישהי לאחר שהעניין נבדק ונמצא כי שני הצדדים מעוניינים, החלטנו להיפגש. אני לא אחפור יותר מדי ואסביר את הבעיה.
כל יום אני עובד עד 17:00 בערב בערך, ואז מתעסק בדברים האישיים שלי. הבחורה שאני יוצא איתה (כבר קרוב ל-7 פעמים) היא קצינה בחיל האוויר שחוזרת בד"כ חמשושים הביתה וסוגרת אחת ל... יש לה תפקיד עם אחריות רבה ואני בטוח שאין לה הרבה זמן לבטלה.
מלבד זאת, אני מחשיב את עצמי לבן אדם חם יחסית, שחשוב לו קשר חם, מתמיד והדדי אבל בבחורה מהסוג הזה לא נתקלתי. היא, לטענתה, עסוקה ברוב שעות היום והערב בצבא ואין לה פנאי להתכתב ו/או לדבר איתי (ועם כולם?) ורוב התקשורת שלנו נעשית בעיקר בסופ"שים. גם לי בעבודה אין כל כך זמן לדבר אבל אם אני יוצא להפסקת צהריים, יש לי אפשרות לדבר 5-10 דקות בכיף עם אנשים שאני רוצה/צריך. כשאני נוסע הביתה ומגיע הביתה, יש לי זמן לדבר.
בנוסף לא פעם אני רואה אותה מתחברת ל-whatsapp (הורס משפחות כבר אמרנו? בגלל ה-last seen). היא טוענת שהיא עושה את זה כדי לראות מי חיפש אותה אבל היא לא ממש חוזרת או מתכתבת, וציינה שהחבר הקודם שלה גם "לא היה מבין את זה". כשהיא סיפרה לי את זה בפגישות הראשונות אמרתי לה שאני לא ממש מייחס לזה חשיבות (אני באמת לא), כשזה התווסף לתכונות אחרות שהכרתי בה זה התחיל להראות לי קצת מוזר.
התירוץ הזה שלה בעניין הצבא קצת נראה לי מוגזם אבל היא טוענת שזה אמיתי וגם אפילו לאמא שלה היא לא עונה/מסננת כי היא לא יכולה לדבר.
מה אתם חושבים על מה שכתבתי? והאם הייתם מוכנים לנהל קשר בצורה רופפת, עם תקשורת מינימליסטית יחסית במשך השבוע? האם התירוץ של הצבא היה מתקבל עליכם? סביר להניח שהבחורה עובדת קשה, אבל אין רגעים של פנאי במשך היום? לדעתי יש לזה השלכות רבות על קשר זוגי ובכלל. אני באמת לא יודע אם זה משהו מגמתי בקשר שלנו או שגם בקשרים הקודמים הקשרים שלה היו כאלה. הקשר שלנו במצב כרגע די תקוע ואני חושב לחתוך את העניין.