אני רוצה לשתף אתכם היום בקצת ממה שעבר עליי בתקופה האחרונה, אחרי הפרידה מהחברה הנוכחית - כדי להזהיר גברים נוספים שלא ייפלו למלכודת הזו!
נעשה את זה דרמטי - "מיומנו של גבר שעבר אונס רגשי והתעללות רגשית".למי שלא יודע - יצאתי עם בחורה מאוד מאוד שווה במשך 3 חודשים, ובסופו של דבר התברר שהבחורה הזו חולת נפש, דכאונית לרוב (עם mindset של "כל העולם נגדי") וכנראה לוקה בהפרעת אישיות שנקראת "הפרעה טורדנית כפייתית במערכת יחסים" (ROCD) - למי שלא יודע זו הפרעת חרדה שגורמת להופעת מחשבות לא רצוניות ומטרידות ("טורדנית") ובשביל להרגיע את המחשבות האלו יש צורך בהתנהגות כפייתית כדי "לנטרל" את הפחד. מה שלא מובן זה שמקבלים רגיעה והקלה זמנית, אבל לאט לאט המחשבות האלו חוזרות ובעוצמה הרבה יותר חזקה.
במערכת היחסים שלי איתה היא סבלה מכמה מחשבות טורדניות :
- אנחנו לא מתאימים
- אני לא אוהב אותה
- אני לא מעניק לה מספיק תשומת לב
- אני לא בן אדם אמין, אי אפשר לבטוח בי ולכן אני בוגד בה
- אני בן אדם אטום, אדיש, חסר רגשות שלא אכפת לו מאף אחד אלא רק מעצמו
רק מלקרוא את זה מבינים שיש פה עסק עם בחורה חסרת בטחון רצינית.
אתם פשוט לא מבינים, אבל סבלתי רגשית על בסיס יום יומי. לא היה לי רגע של שקט... בגלל שהיא סבלה מחוסר וודאות על הקשר, היא כל הזמן חיפשה את האישורים ממני וזה גרם לה להתקשר אליי ולשלוח לי הודעות במהלך כל היום, ואם לא הייתי עונה מסיבה כזו או אחרת היא הייתה משתגעת עליי, מאשימה אותי שלא אכפת לי ממנה, שאני חסר רגשות ושאני לא מעניק לה מספיק חום ואהבה.
בנוסף היא כ-ל הזמן השוותה אותי לאנשים אחרים ("כשיצאתי עם X הוא תמיד היה עושה לי Y, למה אתה לא יכול להיות גם כזה ???")
אני לא צריך להגיד לכם מה קורה כשעושים השוואות עם אחרים. אבל כשהבחורה שאתה אוהב ואכפת לך ממנה עושה לך את זה על בסיס יומי במשך תקופה - זה דופק אותך וחזק.
היא הייתה מתקשרת אליי על בסיס יומי ב-2-3 בלילה עם המשפט הקבוע "קשה לי להירדם... אף אחד לא מעריך אותי, אני מוצפת במחשבות", ואם הייתי "מעז" להגיד לה בואי נדבר על זה מחר כי אני רוצה לישון, היא שוב הייתה אומרת לי את אותם דברים ומאשימה אותי שאני לא אכפתי ואיך אני בכלל הולך לישון ומשאיר אותה במצב הרגשי הזה ואני בכלל לא אוהב אותה.
אז פשוט נשארתי בלילות עד 3-4, בקושי ישן, נראה כמו זומבי במהלך היום, רק בשביל לתמוך בה.
אני מגדיר את עצמי בן אדם שמאוד אמפתי ומאוד אכפתי לרגשות של אחרים, ומהסיבה הזו הגעתי בגללה למצב שנקרא "תשישות חמלה" - אתה מותש נפשית. היא שאבה ממני את כל האנרגיות כי השקעתי בלעודד אותה (בדרך כלל פסיכולוגים סובלים מזה, אבל גם אנשים שעוזרים רגשית לאחרים). תוסיפו לזה את הדרמות השבועיות שלא "תורמות" הרבה למצב.
היא דרשה ממני להפסיק ללכת לסלסה שאני ממש אוהב, קראה לי "קוקסינל" שאני רוקד ואמרה שזה חולני שאני רוקד עם בנות אחרות שיש לי חברה.
אני מאוד אוהב את הריקוד ולא מוכן לוותר עליו, אז הלכתי בכל זאת בלי להגיד לה - סתם שתבינו עד כמה דפוק זה.
היא הייתה עושה לי גם "כלא" בפייסבוק והייתה עושה לי חקירה מדוקדקת על כל מישהי שאני מוסיף ופשוט דרשה ממני להפסיק לצרף בחורות (בחיים לא צירפתי בחורות שאני לא מכיר - רק כאלו שאני בקשרי ידידות איתן).
כמובן שלא הקשבתי לזה והמשכתי ושוב פעם הגיעו התלונות והצעקות וההאשמות שפשוט לא אכפת לי ואני שם זין על מה שהיא מבקשת.
אחרי כמה זמן אמרתי לעצמי - יש בזה הגיון, נפסיק - אבל לא, זה לא הפסיק שם וזה גלש ל"מה אתה עושה לייקים לבחורות ?" (אל תגידו תמונות עם ביקיני.. סתם סטטוסים ותמונות רגילות).
יום אחד קבענו שבשישי היא תצא עם חברות שלה ואני אצא עם חבר טוב שלא ראיתי חודשיים! בדקה ה-90 חברות שלה ביטלו לה, היא התקשרה אליי ופשוט ביקשה ממני לבטל עם החבר ולהיפגש איתה - בלי היסוס אמרתי לה לא, אני לא מבטל לחבר בדקה ה-90, במיוחד חבר טוב. כמובן שגם פה היא האכילה אותי סרטים איך אני מעז בכלל להשאיר אותה לבד בבית בדיכאון כשאני חוגג בחוץ עם חבר.
זה התפוצץ כשעשיתי לייק למישהי בפייסבוק, וכמו תמיד היא התפרצה עליי ואמרה שנמאס לה והיא לא יכולה לסבול אותי יותר, וככה זה הסתיים.
שבוע שעבר בשיחה האחרונה שלנו היא איחלה לי שאני אמצא מישהי מטומטמת כדי שאני אעריך עד כמה היא טובה לי, אמרה לי שהלב שלי בפח זבל ומשם צריך לקחת אותו, שאני שקרן, שאי אפשר לבטוח בי ובוודאי לא לסמוך עליי, והריטואל הקבוע שלה - במקום לקחת אחריות על המעשים שלה, היא אמרה לי את המשפט הזה - "תראה איך אתה גורם לי להתנהג" - ותבינו שזה לא קרה חד פעמי - זה קרה על בסיס יומי ושבועי, וכשזה קורה כל כך הרבה פעמים... זה ממש מכניס לסרטים שאתה דפוק בראש, אתה לא טוב ואתה האשם ובגללך היא מתנהגת ככה.
בנוסף אמרה "בהתחלה חשבתי שאתה מושלם, בחור זורם וקליל וכל כך היה לי כיף איתך והרגשתי בעננים.. ולאט לאט הוכחת לי שאתה לא מי שאתה מציג, מה שאכפת לך זה מה שאחרים חושבים עלייך. אני בחורה שאוהבת מסיבות, אוהבת לשתות ולהשתגע, ואיתך אני לא יכולה לעשות שום דבר מהדברים האלו, אתה לוקח את החיים ברצינות ממש ואתה בן אדם כבד... למה כל פעם שאני יוצאת למסיבה ומשתגעת אני צריכה לקבל ממך רגשות אשם על זה ?" (שימו לב שהיא עוד פעם האשימה אותי - למרות שתמיד תמיד עודדתי אותה לצאת ולהנות ובחיים לא עשיתי לה רגשי על זה!!)
באות השאלות
- למה אתה כל כך מתייחס למה שהיא אומרת ?
כי הרגשתי אליה רגשות, וכשאנשים שאתה אוהב פוגעים בך אתה לוקח את הדברים שהם אומרים יותר ברצינות, למילים שלנו יש משקל, תפנימו את זה טוב טוב! אפשר לסכם את זה במשפט אחד - ה-FRAME השלילי שלה היה הרבה יותר חזק מה-FRAME החיובי שלי ונשאבתי למציאות שלה.
- למה לא עזבת אותה ?
הבחורה הזו הייתה נחש, עשתה עליי מניפולציות רגשיות על ימין ועל שמאל וזה הכניס אותי להשקעה רגשית חזקה שכבר לא יכלתי לעזוב.
אתם צריכים להבין שאלו רק קמצוץ (אחוז אחד) ממה שהיא העבירה אותי.
עברתי התעללות מתמשכת ופוגעת, זה דפוס התנהגות קטלני מאוד. באותה תקופה לא ידעתי מה עובר עליה ונאלצתי להתמודד עם מצבי רוח משתנים, והתנהגות מאוד פוגעית כלפיי בלי שום סיבה גלויה (היא פשוט יצאה עליי סתם ככה), היא כל הזמן הציגה ספקות שכביכול נראים לגיטימיים אבל העיסוק בהם לא הפסיק, ומה שגרם לביקורת בלתי פוסקת כלפיי, התקפי קנאה והתקפי כעס.
אני צריך כרגע זמן להתאושש רגשית מהדבר הזה כי זה הכניס אותי לתסביכים כבדים על עצמי ("אולי אני באמת לוקח דברים ברצינות ?", "אני באמת לא רגיש לסביבה שלי", "אני ממש חסר רגשות", "חייב לשפר את האדישות שלי", "באמת אי אפשר לסמוך עליי ?" והרשימה לא נגמרת).
בכל אופן... תיזהרו.
Ask any racer, any real racer. It doesn't matter if you win by an inch or a mile; winning's
winning.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
אני חושב על העתיד בשביל לחיות את ההוווה טוב יותר מהעבר... 
ותגיד זמן והזמן עובר... 
1995-2009 
