חבר שאל אותי כמה הוא צריך שכר לבקש במשרה שהוא הולך להתראיין אליה.
אמרתי לו שזה תלוי בהרבה דברים ותמיד טוב שהמעסיק ינקוב בסכום ראשון אותו הם הקצו למשרה אבל זה לא תמיד קורה.
מכיוון שמדובר במשרה שהיא לא מלצרות והשכר הוא די גבוה, אני חושב ששווה להתמקח ואף להראות מנהיגות וכושר משא ומתן.חשבתי על שיטה קטנה שהצעתי לו, אני מחפש את הפגמים בה,
זאת אומרת הפגמים שיגרמו למעסיק העתידי לא לרצות לנהל את המשא ומתן.
השיטה היא כזו,
שני הצדדים (מראיין ומרואיין) רושמים על פתק את הסכום אותו הם מציעים.
לדוגמא המראיין רושם שני סכומים "20,000 ש"ח ו-22,000 ש"ח"
המרואיין רושם שני סכומים "19,000 ש"ח ו-17,500 ש"ח"
למעשה כל אחד מהם רושם את מה שהוא מבקש לקבל ואת המינימום (מרואיין) או המקסימום (מראיין) שהם מוכנים לסגור עליו.
המטרה למעשה היא,
במידה וההצעה של המראיין גבוהה מההצעה הנמוכה ביותר (שהיא 17,500 ש"ח), עושים ממוצע וסוגרים על זה.
לפי הדוגמא שנתתי, השכר שהוסכם יהיה 19,500 ש"ח.
אבל אם ההצעה של המראיין נמוכה מהמינימום (שהוא 17,500 ש"ח) לא מנהלים כלל משא ומתן.
אם ההצעות הן
מראיין "18,500 ש"ח, 19,000 ש"ח"
מרואיין "21,000 ו-19,500 ש"ח"
לא מנהלים כלל משא ומתן כי לא עומדים באף ציפיה.
אם ההצעות הן
מראיין "18,500 ש"ח ו-22,000 ש"ח"
מרואיין "21,000 ש"ח ו-18,000 ש"ח"
השכר המוסכם יהיה 19,750 (שניהם הכניסו שכר מצופה בתוך הטווח של השני וממנו עושים את הממוצע).
נראה לי שזה עובד ומשרת את שני הצדדים, לא?
אני חושב שזה יותר פייר ונוח מאשר לקיים משא ומתן מילולית כי לא כולם מסוגלים לזה.
כאן כל מה שצריך לעשות זה לרשום על דף ומקבלים תוצאה משותפת כאשר כל אחד לא צריך למשוך לצד שלו לצורך עוד 500 ש"ח, מסכמים על החצי בדיוק.