אני אתאר לך את המצב שלי, ותנסה לגבש דעה על עצמך.

אני הלכתי ללמוד בת"א כי זה היה לי יותר נח וזול. אמנם יצא לי טוב כי לת"א שם ממש טוב והתקבלתי להתמחות תיקתק, אבל בדיעבד לא בטוח שהשם זה מה שחשוב - שוב, בתור אחד שלא רוצה לעסוק בעריכת דין.

מבחינת עבודה ולימודים - אין לי זמן לבוא לשעורים של משפטים ולקרוא חומרים (לומד גם כלכלה). אני לומד רק למבחנים ובא רק לשעורים שיש חובת נוכחות.
קשה מאד גם לעבוד וגם ללמוד משפטים כמו שצריך - להתעניין, לקרוא פס"דים, להשקיע בזה זמן בבית ולהחכים. הכמויות חומר אדירות.

מה שכן - אני שמח שאני מצליח לשלב עבודה, כי חוץ מהעובדה שנכנסת משכורת יפה כל חודש ואני לא חוסך מעצמי טיסות, דירה וכו', אני מרגיש שאני מספיק יותר. בזמן שכל הסטודנטים האחרים יבכו שיש להם רק 3 ימים ללמוד למבחן, אתה תלמד רק יומיים כי תעבוד ביום השלישי - ועדין תוציא אותו ציון כי לא הייתה לך ברירה. למדת טוב יותר, לא נמרחת והוצאת את המקסימום מהזמנים שהיו לך.

היום אני קצת מזלזל באונ' ת"א כי אני חושב שהרבה מהשם שנוצר לאוניברסיטאות הוא רק מהמחקרים וכתבי העת, מה שגורר מרצים שלא באמת יודעים ללמד ורק נותנים מבחנים קשים, ובמקומות קטנים יותר באמת רוצים ללמד אותך ומביאים מרצים שיבואו לקראתך ולא רק יתנו מבחן שתקבל בו 70 ויגידו "פשש מבחנים קשים אנחנו נותנים, מי שיוצא מפה - גבר גבר".

מה שכן, שני דברים:
1. אווירה סטודנטיאלית - בת"א אין את זה כ"כ, אם היה אפשר ללמוד משפטים בב"ש כנראה שהייתי הולך. אז אני כן מתחבר למה שאמרת על העברית בקטע הזה.
2. ללמוד משפטים באמת - יש מצב שקצת פספסתי את זה. נהייתי קבלן מבחנים שמקבל מחברת משנן אותה בכמה ימים ומפציץ בבחינה, אין לי ידע מטורף בתחום למרות הציונים הגבוהים.

תחשוב מה יותר חשוב לך, כי יש מצב שללמוד לימודי ערב ולשלב עבודה יתן את המענה לרעב שלך למשפטים,
אבל יש מצב שתפספס גם את המטרה ותהפוך להיות רובוט שהולך לעבודה, לומד למבחנים ורק שורד, ואז...למה בעצם הלכת ללמוד את זה?

בהצלחה [;

מהסיבה הפשוטה שתסיים את התואר או במהלכו יכול להיות שלא תמצא עבודה טובה וסתם תתבאס.

נכון זה קצת קריעה בין לימודים לעבודה אבל זה יהיה שווה את זה בעתיד.