בפועל:
בתחילת המלחמה הבטיח השר סמוטריץ' שגירעון המדינה לא יעלה על 4%, אך הבור התקציבי הכפיל את עצמו וכיום עומד על 8.1%. מדובר על נתון שעלול להשפיע על אזרחי המדינה בעלייה במיסים, אך גם עשוי להשפיע על חברות דירוג האשראי - ולפגוע בדירוג של ישראל

https://13tv.co.il/item/news/economics/w5xml-904191590/

שיש שר אוצר לא מקצועי, בלי הכשרה מתאימה ובלי ניסיון, שחושב שזה רק כמה אחוזים בודדים זאת התוצאה.

כאשר הממשלה צופה גירעון של עד 5% ובפועל הגירעון מגיע ל-8.1%, הדבר עשוי להיתפס באופן שלילי בכמה מישורים:

1. חוסר אמינות של תחזיות ממשלתיות:
חריגה כזו מהתחזית עלולה לגרום לציבור ולמשקיעים לאבד אמון בתחזיות הכלכליות של הממשלה. אם הממשלה נראית כמי שלא מצליחה לעמוד בתחזיותיה, הדבר עלול לפגוע במוניטין שלה ולהוביל לחשדנות לגבי יכולתה לנהל את הכלכלה בצורה יעילה.

2. חשש מחוסר שליטה על התקציב:
גירעון גדול הרבה יותר מהמצופה עלול להוביל למסקנה שהממשלה לא שולטת בצורה מספקת על הוצאותיה או הכנסותיה. זה יכול לגרום לחששות לגבי יציבות פיננסית ויכולת הממשלה להתמודד עם מצבים כלכליים מורכבים בעתיד.

3. תגובת השווקים הפיננסיים:
המשקיעים בשווקים הפיננסיים עשויים לראות בחריגה כזו סימן לחולשה כלכלית ולבקש תשואות גבוהות יותר על אגרות חוב ממשלתיות, מה שיוביל לעלייה בריביות. הדבר יכול גם לגרום לירידה בערך המטבע המקומי, עקב ירידה באמון בשוק.

4. לחץ ציבורי וביקורת פוליטית:
הציבור והאופוזיציה הפוליטית עלולים למתוח ביקורת חריפה על הממשלה בשל החריגה מהתחזיות. הביקורת עשויה להתמקד בכך שהממשלה לא הייתה שקופה או שלא הצליחה להעריך נכון את ההוצאות וההכנסות.

5. השלכות על מדיניות כלכלית עתידית:
הממשלה עלולה להידרש לנקוט בצעדים פיסקליים קשים יותר כמו קיצוצים בתקציב או העלאות מיסים כדי להחזיר את הגירעון לרמות מקובלות. צעדים כאלה יכולים להיות לא פופולריים ולגרום למתיחות חברתית.

6. השפעה על דירוג האשראי:
גירעון משמעותי מעל התחזית יכול להוביל לסיכון של הורדת דירוג האשראי של המדינה. דירוג נמוך יותר יגדיל את עלויות המימון של הממשלה ויקשה עוד יותר על ניהול התקציב.