"כשטל לא מאונן, הוא אומר שיש שני סוגים של שמנים בעולם הזה: שמנים של שוקולד, ושמנים של המבורגר.

שמנים של שוקולד, הם שמנים חמודים כאלו, הם כמו עוגה קטנה. הם אוהבים ממרח מרשמלו וקרפים. במסעדות, הם יחכו לקינוח. כשהיינו קטנים, הם היו רצים אחרי האוטו גלידה. בבית ספר, חוץ מהסנדוויץ', היה להם בשקית גם ממתק. כשהם מדברים הם מתרגשים והקול שלהם נהיה דק, יש להם צחוק מתגלגל. הם מתעניינים במרקם ואוהבים לטעום. הם אומרים תודה. אוכל זה תחביב בשבילם, זאת אהבה. אם יש שמן שהוא הומו, אז הוא כנראה שמן של שוקולד. אחד מהחלומות שלהם זה לפתוח קונדיטוריה קטנה וחמודה, אולי בניו-יורק. הם מנגבים את התחת עם מגבונים.
שמנים של המבורגר, לעומת זאת, הם שמנים שבדרך כלל נוהגים על משאית, ויש להם צ'יפס על הדשבורד בשקית ספוגה בשמן. אם אתה באמת שמן של המבורגר, כנראה שיש לך המון שערות על הידיים והנשימות שלך עושות הרבה רעש.

שמנים של המבורגר רוצים עוד, הם ישאלו אותך אם סיימת, כי הם רוצים את השאריות שלך. הם יאכלו את הקשה של הפיצה שכל החברים השאירו במגש. הם מזיעים במצח כשאף אחד לא מזיע במצח. הם יודעים איפה יש את השווארמה הכי טובה, והם רוצים עוד עמבה בפנים. הם עושים גרעפסים ליד אנשים חדשים לפני שזה סבבה. הם מדברים על החרא שלהם. הם צועקים בטלפון בפומבי.
אני שמן של המבורגר. אז דחפתי בפנים חומוס וטחינה.
אחרי ביס אחד, החלטתי שחסר משהו. אז דחפתי בפנים גם אורז. על הזין שלי, אני רוצה אורז. אני צריך עוד מהסמים האלו.

*התמונה קשורה לטקסט, כי הכוסית בה אוכלת המבורגר.
כוס אמא שלי עדיין? כן."

--- --- --- ---