עוגן האשכול הוסר בתאריך 01.09.14 בשעה 00:01 על-ידי Maya, (גלובל)
אז היום בשעה טובה הבן שלי בן שבוע, ורציתי לספר קצת חוויות
הלילה הראשון היה בבילינסון, לילה מאוד קשה, הרבה ילודים (סביב ה 30) ממש כמו סרט אימה, כל איזה שעה לקום משינה כי איזה תינוק העיר את המחלקה וכמובן כולם פתחו בקונצרט
כמובן שהמצב השתפר קצת כעבור כמה ימים, במיוחד שהגענו הביתהכשמדובר בילד שלך המצב קצת יותר רגיש, על כל ציוץ, אפילו סתם ציוץ אתה כבר על הרגליים
ללא חוברת הפעלה ובלי ליווי צמוד צריך להתמודד עם המצב החדש
אז כל שלוש שעות צריך לקום, להעיר את האשה ולהאכיל את הבונבון
כל הזמן לבדוק שאין לו כלום על הפנים שיקשה עליו לנשום כמו שצריך
ולא נדבר על הטיטול שתמיד צריך לבדוק ולהחליף בהתאם לצורך
הלילות הפכו לקשים יותר, אבל מתמודדים איתם כדרך הטבע כי יש אחריות נוספת
כבר לא זכור לי לילה של שינה כמו בן אדם, לילה שלא צריך לקום 30 פעמים כדי לראות שהכל בסדר
אבל כמובן שהכל באהבה, אמנם קשה אבל מתמודדים בשביל שהבונבון יוכל לישון בשקט, אם לא אנחנו אז לפחות הוא.
בגדול, הדבר קשה אבל לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו, פשוט זה בטוח לא
אני רוצה להודות על במה זאת לאשתי המדהימה שהביאה לי את הילד המושלם שלי לעולם
בלעדיה הייתי כלום היום
אני מודה לה׳ כל הזמן על הטוב שהוא נתן לי ועל הכח שהוא הכניס בי
שנשמע בשורות טובות ושיבואו עלינו ימים טובים אמן