פרשה של חטיפת ילדים תימנים מתחילת קום המדינה ועד אמצע שנות ה-50.
המספרים עומדים על כ-1000 עד 5000 ילדים.
רוב הילדים נעלמו לאחר שאושפזו בבתי חולים - הכוונה בנעלמו:
1. נמסר להורים כי הילדים מתו
2. לא הציגו להורים גופה
3. לעיתים אף לא מסרו תעודת פטירהכעבור מספר שנים, לא מעט הורים קיבלו צווי גיוס לילדיהם שבעיקרון לא היו בין החיים.
ידוע לכולם שבארכיון המדינה קיימים מסמכים מפורטים בעניין הפרשה שלא ידוע מה כתוב בהם אבל אפשר לנחש שאת שמות הילדים, ההורים ומעורבים כאלו ואחרים שידעו על כך. על מסמכים אלו יש צו איסור פרסום(או משהו כזה) עד שנת 2071 - כלומר - בערך 120 שנה בערך אחרי לידתו של הילד האחרון שנחטף.
אגב, לא מדובר רק על ילדים של תימנים אלא של עדות נוספות עד כמה שידוע לי.
סיפור אישי: לאבי הייתה אחות קטנה שהסיפור שאנו מכירים הוא שהיא נפלה מהמיטה, קיבלה מכה בראש ומתה בבית חולים. לאבא שלי יש אחרים גדולים ואף אחד מהם לא יודע יותר מדי משום מה...