עבור ילד אני מסכים שצריך לתת מוטיבציה ולבנות אותו בעזרת חיזוקים וכד'..אבל מי שעוסק באופן מקצועי בספורט הישגי נמדד לפי ההשגים שלו - זה המהות של המקצוע.
אני מסכים שאין מספיק השקעה בספורט וצריך לתת יותר תקציבים וכן הביקורת מוצדקת, אנחנו ביזיון בספורט. אומנם הביקורת צריכה להיות לממשלה והארגונים ולא לספורטאים (לפחות לא לאולמפיים, כדורגל נניח זה סיפור אחר) אבל כן.
לא הבנתי למה צריכה לעניין אותי הדרך של הספורטאי אם במבחן התוצאה הוא מפשל פעם אחר פעם.
נבחרת הג'ודו זה קרן אור יחידה בכל הספורט הישראלי (ואולי ההתעמלות האומנותית בשנה האחרונה), כי הם מביאים הישגים באופן עקבי. כל תחרות שונה מאחרת אבל יש כל הזמן הישגים בטופ העולמי. שחיה זאת בדיוק דוגמא הפוכה, מסתובבים גאים בעצמם ככאילו כל אחד פלפס אבל תאכלס עם 0 הישגים, אלופי ישראל 8 פעם, ממש מרגש.
האמת יש הסבר פשוט ללמה אנחנו גרועים בספורט, אצלנו אין סיכוי שידוגו איזשהו עילוי משכונת פחונים ויהפכו אותו לאלוף אולמפי (רפרנס Rafaela Silva מברזיל שלקחה ראשון שלשום).