החג נקרא "שבועות" על שום שבעת השבועות (49 הימים) שסופרים מהיום הראשון של חול המועד פסח ועד לשבועות (למעשה חג השבועות הוא ביום ה-50 לספירה). אלה ימי ספירת העומר. במקרא מכונה החג גם "חג הקציר", ו"יום הביכורים" (בימינו "חג הביכורים"), מפני שבו קוצר האיכר את יבול החיטה הראשון ומביא ממנו ביכורים למקדש. בזמן המקדש הוקרבו בזמן זה קורבנות מיוחדים ו"שני הלחם", שהיו המנחה הראשונה שהובאה למקדש מהתבואה של אותה שנה. בפי חז"ל מכונה החג "עצרת" כיוון שביום זה נעצר חג הפסח, והם גם זיהו אותו עם יום מתן תורה בהר סיני. מכאן השתרש שם נוסף לחג: "חג מתן תורה".
חג השבועות - השני משלושת הרגלים המקראיים. בתקופת סמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים.

http://rotter.name/User_files/nor/4a1e8ca07cabb88b.jpg

* חג זה נקרא שבועות על שם שבעה השבועות שסופרים מפסח עד חג זה.

* חג הקציר משום שבתקופת סמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים.

* חג זה נקרא חג מתן תורה כי לפי המסורת בו ביום התבצע מעמד הר סיני בו אלוהים התגלה אל ישראל סביב להר במעמד נבואי חד פעמי, והורה להם את עשרת הדיברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית שהושמו במשכן.

* חג זה נקרא חג הביכורים מפני שהיו מעלים בטקס צבעוני ורב רושם את ביכורי האדמה לירושלים לבית המקדש. כפי שמתואר (בספר דברים פרק כו א )וכפי המתואר במסכת ביכורים במשנה. על פי המתואר במקרא את הטקסט "ארמי עובד אבי" שנאמר בהגדה של פסח, היה אומר מביא הביכורים לפני הכהן בבית המקדש, כפי המתואר בפסוקים:

"א - וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:
ב - וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:
ג - וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדֹוָד לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:
ד - וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ:
ה - וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב..."

http://rotter.name/User_files/nor/4a1e8d5d7f5259ab.jpg

ממנהגי החג

נוהגים לקשט בירק את בתי הכנסת כסמל לביכורים ולחיטים ולהרמוניה עם הטבע.

בלילה נוהגים להשאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי תיקון ליל שבועות. על פי המסורת ישראל "חרפו" ואיחרו ולא התעוררו בזמן למתן תורה ומשה היה צריך לעבור ולעוררם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים ל"מתן התורה".

בתפילת שחרית נוהגים לקרוא במגילת רות שהיתה גרה מואביה שהצטרפה לעם ישראל וממנה נולד דוד המלך. הסיבה הפשוטה היא שעל פי המסופר עיקרה התרחש בתקופה זו של השנה, בימי קציר חיטים. כמו כן, יש הנוהגים לקשור את מלכות בית דוד שיצאה מרות אל מתן תורה, שבה הצטוו ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". כו כן, קריאתה דוקא בחג זה של קבלת תורה מדגיש את האוניברסליות של התורה, שכל הרוצה לקבל את התורה יוכל לעשות כן, גם אם הוא ממואב, עם שהיה אוייב מר וקשה לעם ישראל באותה תקופה.

נוהגים לאכול בשבועות מאכלי חלב ויש כמה סיבות בעניין. אפשר גם לקשור את עניין הצמחונות לכאן. לפי המסורת אחרי שישראל מתעלים למדרגה רוחנית-מוסרית גבוהה, והסתלקה זוהמתם וחזרו לשעה קלה למדרגה של אדם הראשון, חוזר איסור הצמחונות שהיה תקף עד ימי נוח, וגם קשה להם לפגוע בבבעלי חיים, שהקשיבו קשב רב למתן תורה כפי המתואר באגדה. יש הטוענים כי כאשר קיבלו תורה וקיבלו את האיסור של עירוב בשר וחלב, הכלים כולם הוטרפו ולכן לא יכלו לבשל ולאכול בשר, כי היו צריכים להכשיר את הכלים.

http://www.index.co.il/upload/infocenter/info_images/28052008085952cake-shavuot.jpg http://www.kinderland.co.il/var/142/57367-shavuot2.jpg