שבוע שעבר ביקרתי במסעדה.
כשהמלצר הושיב אותנו, שמתי לב שכפית מבצבצת מכיס חולצתו.
לאחר כמה דקות, ולאחר שהבטנו סביבנו, נוכחתי שהוא לא היה היחיד. לכל המלצרים (והמלצריות) במסעדה היו כפיות בכיס החולצה.שאלתי אותו מה זה הקטע עם הכפית בכיס?
"הבוס שכר חברת יעוץ כדי ליעל את תהליכי העבודה כאן,"
סיפר הבחור, והם גילו שבממוצע, כל 3 דקות מפיל אחד המלצרים כפית על הרצפה.
כשזה קורה, הוא חייב לחזור למטבח ולהביא כפית חדשה ללקוח. לעומת זאת, אם יש לו כבר כפית בכיס החולצה, ניתן לחסוך בשעות עבודה רבות (עד 15 שעות בכל משמרת).
במקרה נפלה הכפית שלי על הרצפה. המלצר התכופף, הרים אותה ונתן לי את הכפית מכיס החולצה. זה השאיר עלי רושם עז.
''עכשיו אני לוקח את הכפית שנפלה למטבח, ולוקח כפית חדשה עבור הכיס,'' אמר.
לפני שעזב את שולחננו, שמתי לב שחוט ארגמן ארוך משתפל מחנות מכנסיו. למעשה, לכל המלצרים היה חוט דומה שיצא מרוכסן המכנסיים.
עבור מה החוט? שאלתי את המלצר, ''גם זה חלק מיעול העבודה כאן?'' זה מה שהם אמרו לנו.
"כשאנו הולכים לשרותים להשתין, צריך להוציא את המה-שמו החוצה, ומשום כך הצורך ברחיצת ידיים לאחר מעשה, זה בזבוז זמן ובזבוז מים.
לעומת זאת, אם אני מושך את הבולבול החוצה בעזרת החוט שקשור אליו, איני נוגע בו וכך אין צורך ברחיצת ידיים וניתן לחזור יותר מהר לעבודה.''
רגע אחד, הקשיתי, אני מבין שאינך נוגע בו כשאתה מושך אותו החוצה, אך איך אתה מחזיר אותו פנימה בלי לגעת בו ?
"אני לא יודע איך המלצרים האחרים עושים זאת," לחש, ''אבל אני משתמש בכפית.......''
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
אני חושב על העתיד בשביל לחיות את ההוווה טוב יותר מהעבר... 
ותגיד זמן והזמן עובר... 
1995-2009 
