ובשיעור לשון המורה מעבירה לו את

ההנחיה. הוא שואל את הילדים מהי

טרגדיה ושיתנו לו דוגמא.

ילד אחד: "אם חבר שלי משחק ליד הבית

ובטעות נדרס למוות".

אחמדינג'אד: "לא, זוהי תאונה".

ילד שני: "אם אנחנו נוסעים באוטובוס

בהר והוא נופל מהצוק וכולנו מתים".

אחמדינג'אד: "מקרה כזה אינו אלא

אבידה גדולה".

כולם שותקים לרגע, ואז ילד שלישי

אומר: "אם כבוד יו"ר הרשות ואישתו

יטוסו והמטוס יתרסק ושניכם תמותו,

זו תהיה טרגדיה".

אחמדינג'אד מתרשם ואומר: "יפה, מדוע

תרחיש כזה כן ייחשב לטרגדיה?"

הילד מסביר: "כי זו לא תהיה תאונה,

ובטח שלא אבידה גדולה".

--------------------------------------------------------------
--------------------------------------------------------------
--------------------------------------------------------------

זקן חוזר מביטוח לאומי הביתה ומספר

לאשתו על נפלאות השירות בביטוח

הלאומי. הוא מספר:

"שכחתי את תעודת הזהות בבית,

והפקידה אמרה שהיא לא יכולה לדעת

אם אני מעל גיל 65. אז פתחתי את

החולצה והראיתי לה את השערות הלבנות

על החזה, והיא אישרה לי קצבת זקנה".

"חבל שלא פתחת את המכנסיים", אומרת

הזקנה, "יכולנו לקבל גם קצבת נכות."

---------------------------------------------------------------
---------------------------------------------------------------

אישה אחת רואה איש ברחוב עם שני

תינוקות, אחד מתחת לכל זרוע.

"איזה חמודים!" היא אומרת,

"מה שמותיהם?"

"לא יודע", מזעיף האיש פנים.

"מי בן ומי בת?", ממשיכה ושואלת.

"גברת, אין לי מושג", אומר בכעס.

האישה: "איזה מין אבא אתה?!"

האיש: "איזה אבא??? אני בכלל לא אבא

שלהם! אני מוכר קונדומים, אלה שתי

תלונות שקבלתי".