אז החלטת לעשות מינוי לחדר כושר? אל תעשה! זאת טעות איומה!... אתה מתעקש?... טיפש ארור.
לפחות תקרא מה שכתוב כאן, אולי זה יעזור לך לשרוד.
כבר בכניסה למקדש העינויים הזה אתה עומד לפגוש אדיוט מגודל שייקרא להלן "המדריך".תזהה אותו בקלות.
הוא קירח עם ג'ל על הקרחת, לובש טרנינג כאילו זו הייתה חליפת טוקסידו, ובעיקר טיפש כמו נעל.
כשתשמע מתאמנים אומרים זה לזה: "אחי אתה יכול לשמור עלי?" הכוונה היא לשמור עליהם מהמדריך.
אותו מדריך יפציץ אותך באלף חוקים והנחיות שמהם תזכור רק אחד: "אין להתאמן יום אחרי יום",על חוק זה תקפיד בקנאות.
מסביבך תראה מתאמנים אחרים, הם אנשים מוזרים, שילבשו תמיד חולצת סוף-מסלול, (גם אם המסלול היה בפלמ"ח).
משום מה הם יתייחסו לאימון שלהם כ"עבודה": "אני עובד על המכשיר הזה" "אחי אתה עובד פה?" וכיו"ב.
זכור תמיד שאין מדובר בעבודה, אלא בהתגנדרות.
זה כמו שנשים יגידו שהן הולכות ל"לעבוד במספרה" או שיש להן עוד שני סטים אצל הקוסמטיקאית.

פרט מעניין אצל המתאמנים הינו שכולם היו בעברם מר-עולם, ובעצם נרשמו למכון כדי "לחזור לעצמם", הדבר כולל ילדים בני ארבע-עשרה.
לאנשים אלו ז'רגון ייחודי, ביטויים שבכל מקום אחר יחשבו לעלבון צורב כגון "התנפחת" או "סוס", יחשבו פה למחמאה אדירה.
עוד אלנמט מעניין זה השיתופיות, הקרציות יתעקשו להתאמן איתך ביחד דווקא.
להלן: "אחי אפשר להיכנס איתך?". מה פשר השיתופיות הזאת? לנהוג באוטו שלי אתם לא רוצים? לדפוק את את אשתי לא בא לכם?.
מה מקור הקומוניזם הזה? אולי הקשישים. הקשישים הם אדוני הבוקר של חדר הכושר.
אל תיקשר אליהם יותר מדי, שכן הם מתים מדי לילה, ובציר חדש של קשישים מתייצב בבוקר שלמחרת.
בערבים לעומת זאת הופך המכון לזירת שידוכים. על הנשים שמתאמנות במכון אפשר רק לומר שהן הסיבה שמקרינים בטלוויזה את ערוץ האופנה. (בשביל האיזון).
משפט הפתיחה הנפוץ הינו "את לא עושה את זה נכון", אותו יגידו אפילו גברים במשקל 400 ק"ג שזה יומם ראשון במכון, בבואם להתחיל עם המדריכה.